.png)
הסיפור של מייקל ג'קסון
26 באוק' 2025 · זמן קריאה 16 דקות
"הקונספירציה": הסיפור האמיתי מאחורי המשפט של מייקל ג'קסון
חלק 5 מתוך 7
החלק החמישי של הסקירה על פי הספר “Michael Jackson: Conspiracy” מאת אפרודיטה ג’ונס מתמקד בעדויות המכריעות במשפט מייקל ג'קסון – עדויותיהן של ג'ון צ'נדלר וג'נט ארוויזו, אמותיהם של שני הנערים שהתלוננו נגדו, וסיום שלב ההוכחות בתיק התביעה.


מייקל וקתרין ג'קסון בדרך אל בית המשפט
פרק 12: ג'ון צ'נדלר מגיעה להעיד
עשור אחרי פרשת 1993, ג’ון צ’נדלר – אמו של הנער שהאשים את מייקל ג’קסון – עולה לראשונה לדוכן העדים. ההגנה סוף סוף מצליחה לחשוף את השקרים שנשמרו במשך שנים.
ג'ון צ'נדלר, אמו של ג'ורדן צ'נדלר, הנער שמאחורי הפרשה הראשונה נגד מייקל ג'קסון, נקראה לעדות על ידי התביעה כדי לתאר את התקופה שבה הכירה את מייקל ג'קסון בשנים 1992-1993, ואת הקשר שהתפתח ביניהם. היא הייתה העדה שכולם חיכו לה, ונראה שהתובע, טום סנדון, היה נלהב במיוחד לגביה. הוא היה משוכנע שהיא זו שתעלה את הקייס שלו להילוך גבוה.
תחילה, צ'נדלר עשתה רושם טוב. היא נראתה אמינה, הגיעה אלגנטית, רהוטה, עם הרבה קלאס. היא נראתה יותר צעירה ויפה ממה שציפו. אבל כשהתחילה לספר על ההיסטוריה האישית שלה, הגירושים מאוון צ'נדלר, הנישואים לדיוויד שוורץ, התברר שחייהם, לפני שהכירו את מייקל ג'קסון, לא היו זוהרים כפי שנראו כעת.
ג'ון הסבירה כי היא ושני ילדיה פגשו את ג'קסון לאחר שזה הגיע לסוכנות הרכב של שוורץ. ג'ורדן, בנה, היה מעריץ נלהב של ג'קסון – הוא נהג להתלבש ולרקוד כמוהו – ושוורץ סידר להם פגישה עם הכוכב. ג'ון תיארה כיצד המשפחה התקרבה לג'קסון והצטרפה אליו לטיולים בלאס וגאס ובאירופה. הצ'נדלרים נחשפו לאורח חיים של יוקרה ופאר.
היא תיארה את ג'קסון כ"בחור רגיל, עם רגליים על הקרקע".

ג'ון צ'נדלר מחוץ לאולם
בעוד כולם ציפו שאמו של ג'ורדן צ'נדלר תספר משהו שיסבך את ג'קסון – היא דווקא העידה בגאווה על החברות בין בנה לבין הכוכב, והדגישה שמעולם לא חשדה שמשהו בלתי הולם מתרחש ביניהם. לדבריה, מייקל הפך לחלק בלתי נפרד ממשפחתם הקטנה: הוא אכל איתם ארוחות, עזר לבנה בשיעורי הבית, שיחק איתו במשחקי וידאו.
בחקירה, מזארו שאל:
"מתי הייתה הפעם הראשונה שג'ורדן ביקש לישון בחדר של מייקל?"
ג'ון צ'נדלר: "בפעם השנייה או השלישית שביקרנו בנוורלנד. כי תמיד היו שם ילדים אחרים, אז למה לא הוא."
"האם אי פעם פגשת את מקולי קאלקין?"
-"כן."
"האם פגשת את ההורים שלו?"
-"את אבא שלו."
"האם פגשת עוד אנשים מבני משפחתו?"
-"את האחים שלו".
[...]
"מייקל אמר לך שהוא רוצה משפחה שתתייחס אליו כאל אדם רגיל?"
-"כן."
"ושהוא לא רוצה להרגיש כמו זר?"
-"נכון."

העדות של ג'ון צ'נדלר - איור מבית המשפט
המניע הכספי של משפחת צ'נדלר
בהמשך העדות התברר כי גם בעלה לשעבר, אוון צ'נדלר, ראה בחיוב את הקשר של בנו עם ג'קסון, עד כדי כך שאמר לג'ון ש"ג'ורדן לא יצטרך לדאוג לגבי העתיד הכלכלי שלו".
מזארו שאל את ג'ון אם היא זוכרת שאמרה לחוקר אנטוני פליקנו ש"אוון רוצה כסף" וש"הדבר היחיד שמדאיג את אוון זה כסף". ג'ון טענה שלא זכרה את הדברים.
אנטוני פליקנו, היה חוקר פרטי מטעם עורך הדין של מייקל ג'קסון. הפגישות עם פליקנו נחשבו כ"עדות מפי שמועה" ולכן לא היו חלק מהראיות, אך ההתחמקויות והמסתורין סביב הפגישה, גרמו לכולם לחשוד עוד יותר במניעים של משפחת צ'נדלר.
מזארו המשיך ושאל אם ג'ון אמרה לג'קסון שהוא כמו פיטר פן, ושכולם רוצים להיות במחיצתו 24/7 – והיא אישרה "כן," בלחישה.
מזארו ניצל זאת כדי לרמוז שמאחורי ההאשמות עמד אולי מניע כלכלי. סנדון ניסה לבלום את הקו הזה והתנגד אחרי כל שאלה, אך השופט דחה את ההתנגדויות והורה על מזארו להמשיך.
נראה שהזיכרון של ג'ון צ'נדלר היה סלקטיבי. מצד אחד, היא תיארה את הביקורים והטיולים עם ג'קסון בפרטי פרטים. מצד שני, ככל שנשאלה על עניניים כספיים – לפתע התקשתה לזכור פרטים מהותיים.
כאשר נשאלה על החובות הגדולים שהיו לה ולבעלה בתקופה ההיא, היא כבתה. היא ניסתה למזער את גובה החובות ולמסגר אותם כ"קשיים".
כאשר נשאלה על מעורבותה בתביעה נגד ג'קסון, טענה שהתביעה הוגשה רק בשם בנה, ושהיא עצמה לא הייתה זו שתבעה. היא ניסתה להרחיק את עצמה מההליך, אך לבסוף נאלצה להודות שגם היא קיבלה את חלקה בהסדר הכספי מול ג'קסון.
ואז, לתדהמת הנוכחים, נחשף פרט נוסף: ג'ון צ'נדלר לא הייתה בקשר עם בנה מזה 11 שנים.
לנוכחים באולם, ג'ון צ'נלדר החלה להיראות כמו "גולד־דיגרית" רודפת כסף. היה נראה שהאצילות והאלגנטיות שהציגה הגיעו רק בזכות הכסף של מייקל ג'קסון.
נראה היה שלסנדון כמעט יוצא עשן מהאוזניים בעוד מזארו מצליח לחשוף את המניעים הכלכליים של משפחת צ'נדלר לנגד עיניו.

התובע המחוזי טום סנדון
טענות על סחיטה
בהמשך נחשף שהמשפחה נפגשה עם עו"ד רוברט שפירו, עורך הדין יוקרתי ומפורסם (שייצג גם את או.ג'יי. סימפסון). כשג'ון נשאלה על כך, טענה שאין לה "זיכרון ברור" מהשיחות איתו, ואף טענה שבקושי ידעה מי הוא או שחשבה שהוא חלק מצוות ההגנה של ג'קסון.
בפועל, כפי שהבהיר מזארו, שפירו הגיע לייעץ לצד של משפחת צ'נדלר, לאחר שהתברר שג'קסון שוקל להגיש נגדם תלונה על סחיטה.
כאשר נשאלה אם ידעה ששפירו בא כדי לייעץ להם לקראת אפשרות שייתבעו על סחיטה – שוב טענה שאינה זוכרת. העובדה שצ'נדלר נפגשה עם עורכי דין בכירים פעמים רבות אך נותרה "ללא זיכרון", נראתה מגוחכת בעיני רבים.
המושבעים, ובעיקר הנשים בקהל, הבחינו בדקויות – במבטים, בניסוחים, בניסיון להיתמם. בשלב הזה כבר היה ברור שהעדות של ג'ון צ'נדלר לא הייתה טובה לתביעה.

ג'נט ארוויזו בכניסה לאולם בית המשפט
פרק 13: ג'נט ארוויזו נחשפת
ג'נט ארוויזו, האם שהובילה את האישומים נגד מייקל ג’קסון מגיעה להעיד – והפרצוף האמיתי של משפחת ארוויזו מתגלה.
ג'נט ארוויזו מגיעה לבית המשפט
ביום הראשון לעדות של ג’נט ארוויזו, היא פסעה אל תוך האולם כשהיא מכוסה בברדס. קתרין ג'קסון ישבה לבדה בשורה הראשונה, ובשלב מסוים עצמה את עיניה ליותר מחצי דקה, כאילו אינה רוצה לראות את דמותה של האישה שהאשימה את בנה.
הנוכחים באולם חשו שהם כבר “מכירים” את ג’נט: הם שוב ושוב נחשפו לסרטון שלה עם ילדיה ("סרטון ההכחשה") – שם נראתה אישה מטופחת, עם שיער גלי ארוך, שפתיים אדומות ומראה זוהר, המשבחת את מייקל ג’קסון כמי שהציל את משפחתה. בבית המשפט, המראה שהתגלה לפניהם היה מפתיע ומביך: ג’נט הופיעה בסווטשירט ורוד פשוט, שערה קצר יותר ומקושט בסיכות זולות בצורת כוכבים נוצצים. ללא איפור וללא שמץ של רשמיות, היא ניסתה לעשות רושם שהיא ילדותית, עייפה ומוזנחת – ניגוד חריף לדמותה מן הסרטון.
התנהגותה עוררה אי־נוחות. עוד לפני שהתחילה העדות, ג’נט התפרצה בבכי דרמטי, התחננה בפני חברי המושבעים שלא ישפטו אותה והותירה את חלקם נבוכים. לאורך כל עדותה סירבה להפנות את מבטה אל מייקל או אל עורך הדין שלה, רון זונן, ובמקום זאת קיבעה את עיניה רק בחבר המושבעים, כאילו הם לבדם קהל היעד שלה. בכי תכוף שנראה מאולץ, תשובות מבולבלות ולעיתים גם התפרצויות כעס – כולל נזיפות והצבעה באצבע לעבר המושבעים – הפכו את הופעתה לביזארית ופוגענית.
ג'נט ארוויזו מואשמת בהונאה
עוד בטרם עלתה להעיד, התנהלה מחלוקת משפטית סביב גבולות עדותה של ג’נט ארוויזו: התביעה ביקשה לאפשר לה לשמור על שתיקה בנוגע להונאת רווחה שביצעה לכאורה, בעוד ההגנה דרשה לחשוף זאת וטענה שבזמן שהגישה בקשות לרווחה, מזון, נכות ואבטלה – היו לה אלפי דולרים זמינים.
השופט מלוויל אישר לארוויזו לשמור על זכות השתיקה בנושא, אך יידע את המושבעים על עצם סירובה לענות, וגם התיר להגנה להציג ראיות לכך שעשתה שימוש שיטתי במוסדות המדינה.
עוד בטרם פצתה את פיה באולם, ג’נט ארוויזו כבר עוררה תחושת בוז.
בנובמבר 2006, כשנה וחצי לאחר סיום המשפט של ג'קסון, ג’נט ארוויזו הודתה באשמה והורשעה בהונאת הרווחה. נדמה שלא ציפתה לשלם על כך את המחיר: במהלך משפטו של מייקל ג’קסון, היא כלל לא נראתה מודאגת מחשיפת פרטים על חייה האישיים, אולי משום שעיניה כבר היו נשואות אל הדולרים שתקבל מהתביעה הכספית, אם יזכו במשפט.

משפחת ארוויזו ב"סרטון ההכחשה"
הטענות על קונספירציה מצד ג'קסון
בצוות התביעה של מחוז סנטה ברברה בלט סגן התובע רון זונן, שנתפס כאיש המקצועי והחזק ביותר בצוות. בניגוד טום סנדון הנפיץ ולג'ורדן אוקינקלוס המתנשא, זונן היה פרקליט חד ואהוד. התפקיד המסובך ביותר הוטל עליו: לנהל את עדותה של ג’נט ארוויזו, העדה המרכזית באישום הקונספירציה נגד ג'קסון.
על פי גרסתה, מייקל ג'קסון ואנשיו החזיקו אותה ואת ילדיה כבני ערובה בנוורלנד, כדי לאלץ אותם להשתתף בסרטון תגובה נגד הדוקו של מרטין בשיר. ג’נט טענה שהכול התחיל בפברואר 2003, כשקיבלה שיחת טלפון ממייקל שביקש שתצטרף אליו למיאמי כדי להגן על משפחתה מפני "איומים על חייהם". לדבריה, היא וילדיה טסו עם השחקן כריס טאקר במטוס פרטי והתארחו במלון יוקרתי, לצד ג'קסון וילדיו.
למרות הספא, המסאז'ים, הפינוקים והשהייה במלון יוקרתי, ארוויזו הביעה תרעומת על כך ששהתה רוב הזמן בסוויטה הנשיאותית של מייקל, עם ילדיו, ועם חברי משפחת קאסיו. לדבריה, הם היו "כלואים בחדר" ולא יכלו לצאת הרבה – בגלל התקשורת ששהתה בחוץ. הביקור היה "כמו עבודה". לטענתה, מטרת הפגישה במיאמי הייתה לגבש תגובה תקשורתית מתואמת, שנכתבה מראש על ידי אנשיו של ג'קסון.
במהלך עדותה, ג’נט חזרה שוב ושוב על כך שכל מה שנאמר בסרטון התגובה שלהם היה שקר. אלא שטענה זו התקבלה בחשדנות. חברי המושבעים שצפו בסרטון ההכחשה כבר מספר פעמים, פשוט לא קנו את זה.
"גברת ארוויזו, את אמרת שאת והילדים שלך הוזנחתם וירקו עליכם, נכון?" מזארו שאל.
-"כן," ארוויזו השיבה.
"למי התכוונת?", "מי הזניח את המשפחה שלך?"
-"הם לקחו אלמנטים מהחיים שלי ושל הילדים שלי שהיו אמתיים, והכניסו אותם לתוך התסריט שלהם. וזה קרה בפגישה הראשונה במיאמי. הם כבר עבדו על זה אז. לקח לי זמן לגלות את זה."
"כשאת אומרת שירקו על המשפחה שלך – למי את מתכוונת?"
-"בסרטון ההכחשה, הכל מתוסרט. הם לקחו אלמנטים מהחיים שלנו שהיו אמיתיים, והכניסו אותם לכאן".
"כשאמרת, 'לא היינו מהמיקוד הנכון, ולא מהגזע הנכון' – למה התכוונת?"
ארוויזו טענה שהם "הוזנו בכפית" בכל משפט ומשפט בסרטון, שאולצו לומר שמייקל היה "כמו אבא" עבור גאווין. "הכול היה מתוסרט", התעקשה ג'נט.
אולם בקלטת, בין הצילומים, ג’נט נראית מדריכה את ילדיה, לשבת זקוף, להתנהג יפה, ולחייך. היא אף הציעה בעצמה שגאווין יחזיק לה את היד מול המצלמה.
ארוויזו טענה שגם החלקים האלה היו מתוסרטים. הטענות האלה נשמעו חסרות היגיון לנוכח המתרחש.
"אני לא שחקנית טובה." ג’נט ניסתה להעיד על עצמה.
"אני דווקא חושב שכן," השיב מזארו.
ככל שהתעקשה, כך נראתה פחות אמינה. היא טענה שמעולם לא ראתה את סרטו של באשיר במלואו, ושהופתעה לגלות שילדיה השתתפו בצילומים. באותה נשימה הודתה שהצטרפה למייקל בתביעה נגד חברת ההפקה על שימוש לא מורשה בצילומים של ילדיה.

המופע הדרמטי של ג'נט ארוויזו, איור מבית המשפט
הטענות על הטרדה מינית וחטיפה
כמו ילדיה, היא טענה שההטרדות המיניות קרו רק לאחר שידור הסרט של באשיר. העדות שלה היתה שהיא מעולם לא ראתה את ג'קסון עושה דברים בלתי הולמים לילדיה, אבל היא טענה שראתה את ג'קסון מלקק את הראש של הבן שלה בטיסה חזרה ממיאמי.
גרסתה של ג’נט לאירועים סביב ההטרדה לכאורה של גאווין הלכה ואיבדה היגיון. הטענות של ג’נט ארוויזו נעשו מופרכות יותר ויותר. ההגנה פירקה את העדות שלה לגורמים, במיוחד בכל הנוגע לטענתה כי הוחזקה בניגוד לרצונה בנוורלנד. אם בכלל הייתה קונספירציה, מזארו הצליח להציג אותה ככזו שמכוונת דווקא נגד מייקל ג'קסון.
מזארו זיהה את אופיה של ארוויזו ופשוט נתן לה לדבר בלי הפרעה. מדי פעם, היא סטתה לסיפורים הזויים: באחד מהם, היא העידה כי שקלה להימלט מנוורלנד בבלון פורח.
כדי לתמוך בגרסת "השבי", הושמעו בבית המשפט שיחות מוקלטות בין ג'נט לפרנק קאסיו. אך בניגוד לטענותיה על "איומים על חייהם", קאסיו נשמע מתייחס רק לעומס של צלמים, לא לרוצחים או סכנה אמיתית. גם שני בניה, גאווין וסטאר, העידו במעורפל שאימם הזכירה "רוצחים", אך הודו שמעולם לא פחדו, ולא רצו לעזוב את נוורלנד.
לא רק שהם לא ברחו – ג’נט המשיכה באותה תקופה לרשום על חשבונו של ג’קסון הוצאות יוקרתיות: קוסמטיקה, שעווה, טיפולי יופי ואיפור, טיפולי שיניים לגאווין. ככל שיותר פרטים נחשפו, כך נראתה יותר ויותר כמי שנהנתה מהאירוח ביתר שאת, ולא כ"אסירה".
תיאוריית הקונספירציה שהתביעה ניסתה להציג התגלתה כחוליה החלשה בתיק. היא גרמה לרבים לתהות האם לפרקליטות – ובעיקר לתובע המחוזי טום סנדון – הייתה אג'נדה אישית נגד מייקל ג'קסון, ניסיון לחסל את הקריירה שלו בכל דרך אפשרית. כמובן שסנדון הכחיש זאת בתקיפות.
התביעה טענה שג'קסון תכנן לשלוח את משפחת ארוויזו לברזיל במסגרת מזימה להשתיק אותם. הם הציגו דרכונים ואשרות שהונפקו לג’נט ולילדיה, ונרמז ש”אנשיו” של ג’קסון הם שארגנו את המסמכים.
אך התביעה לא הצליחה להוכיח שהנסיעה לברזיל הייתה יותר מרעיון לחופשה משפחתית, וגם לא הצליחה להראות שמייקל ידע עליה כלל. ככל שעלו עדויות בנושא, כך התחזקה התחושה שמדובר בתיאוריה מגוחכת שנתפרה על ידי התביעה, במיוחד לאור העובדה שהנסיעה עצמה כלל לא התקיימה.
"סנדון ניסה לטעון שג'קסון היה כה נואש לאחר שידור הסרט של באשיר, עד שחייו המקצועיים והכלכליים עמדו בפני קריסה – ולכן, כך נטען, היה עליו לחטוף את משפחת ארוויזו, לכלוא אותם, ולסחוט מהם הצהרות כדי לשקם את תדמיתו.
עבור רוב הנוכחים באולם, זו הייתה ההאשמה האבסורדית ביותר בכל המשפט.
הצופים בקהל לגלגו. חלקם תהו ברצינות אם לתביעה נשאר קשר עם המציאות.

התובע רון זונן
ההיסטוריה המפוקפקת של משפחת ארוויזו
מעבר לטענות האבסורדיות על קשירת קשר וחטיפה, עדותה של ג'נט ארוויזו הלכה והתרסקה כאשר מזארו פתח את החקירה בנושא התביעה האזרחית נגד JC Penny, שבסופה קיבלה פיצוי של 152 אלף דולר.
"אנא ספרי לחבר המושבעים כיצד הוטרדת מינית במגרש החניה," שאל מזארו.
על הדוכן חזרה ג’נט על טענות הזויות: מאבטח החנות כביכול “סובב לה את הפטמה עשרים וחמש פעמים” ונגע במפשעתה לעיני ילדיה. כשנשאלה לגבי המספר, ענתה "הוא רצה להשפיל אותי, כמו שאתה עושה עכשיו."
מזארו המשיך: "העדות הזאת שלך הייתה בשביל כסף, נכון?"
"כן. זה היה בשביל תביעה כספית. כן."
"את זוכרת שטענת בתביעה הזאת שהסרטן של גאווין החמיר בגלל המאבטחים?"
ג'נט גמגמה, "לא חושבת, אני חושבת שאמרתי משהו על זה שהוא בטיפולי כימותרפיה כשהם רצו תצהירים".
ככל שהעדות נמשכה, ג'נט נראתה מבולבלת והודתה שהיו “אי־דיוקים” בהצהרותיה. אמינותה הלכה ונשחקה.
מזארו הצביע על כך שגם על ילדיה, גאווין וסטאר, תמכו בטענות שלה תחת שבועה. סטאר בן התשע אף העיד כי “החזרתי לאמא את השד לחזייה אחרי שהמאבטח סובב לה את הפטמה ונגע לה במפשעה". זהו אותו סטאר שטען שראה את ג'קסון מטריד את אחיו.
מזארו רמז לאפשרות שג'נט הדריכה את ילדיה איך להעיד.
הוא המשיך לערער את עדותה: "בתיק נגד JC Penny, האם העדת תחת שבועה שהוכית באזיקים כמו אגרופנים?"
ג’נט חזרה על טענתה: “כן, כך היה," ותיארה שחשה כאילו היא “במנהרה חשוכה” ועמדה למות, וגם ילדיה הוכו קשות.
ואז הציג מזארו את דוח המשטרה מהלילה ההוא: ג’נט ובעלה דאז, דיוויד, נעצרו בחניון, נלקחו לתחנת המשטרה, שם צולמו, נלקחו מהם טביעות אצבע ולבסוף שוחררו בערבות. במסמכי הרישום נכתב בפירוש – אין חבלות נראות לעין, אין צורך בטיפול רפואי.
למרות זאת, זמן קצר לאחר מכן הופיעה ג’נט במשרד עו"ד מצוידת בתמונות של חבלות על גופה. עבור מזארו זו הייתה דוגמה מובהקת לדפוס הפעולה: כבר לפני שנים, משפחת ארוויזו למדה להשתמש במערכת המשפט לצורכי רווח. גאווין למד איך לתבוע אנשים בשביל פיצויים.

התמונות שארוויזו הציגה בתביעה נגד JC Penny
מכאן עבר מזארו להיסטוריה המשפחתית: ג’נט ניסתה להכחיש שדיוויד היה אלים, אך נאלצה להודות על צווי הרחקה ועל עדותה של הבת דייבלין, שטענה שהוטרדה מינית על ידו. בנוסף נחשפה תלונה ישנה של גאווין עצמו לשירותי הרווחה בשנות ה־90, לפיה אמו התעללה בו. ג’נט טענה שזה היה “רק בגן, הוא לא רצה לחזור הביתה”. בכל פעם שג'נט מסרה גרסאות שונות למה שקרה, חבר המושבעים הבין שג'נט חיה בעולם של טענות שווא.
במהלך עדותה איבדה ג’נט אחיזה במציאות. לפעמים הפנתה את מבטה ישירות למייקל, כאילו ניסתה לנהל איתו שיחה פרטית מהדוכן. הוא החזיר לה מבטים עייפים ומיואשים. הנוכחים באולם תהו אם היא מחוברת למציאות.
בשלב מסוים אף טענה: "אני מדמיינת דברים". היא העידה שמעולם לא ראתה שג'קסון הטריד את בנה וגילתה על ההטרדה אחרי שהם דיברו עם ד"ר סטנלי כץ. ואז היא טענה שהיא פעם ראתה את ג'קסון מלקק את הראש של גאווין בשנתו בזמן טיסה, אבל היא אמרה למושבעים שהיא "לא בטוחה". גאווין עצמו לא הזכיר זאת בעדות שלו. זה נראה לא סביר שג'קסון ילקק למישהו את הראש באמצע טיסה, בנוכחות כל הנוסעים ואנשי צוות.
כשנשאלה על ידי מזארו כמה פעמים הם "ברחו” מנוורלנד, הסתבכה בגרסאות עד שביקשה שיגלה לה את התשובה.
העיתונאים ציינו בהתלהבות את סיפורי השעווה, הגבות והביקיני – נושאים שעליהם דיברה בביטחון גדול יותר מאשר על מייקל ג'קסון.
כדי להסביר את הסתירות טענה ש"הגרמנים" – רונלד קוניצר ודיטר ויזנר, שהיו מנהליו ויועציו האישיים של ג'קסון בזמנו – איימו עליה שהיא "תיעלם". אך כשנשאלה למה לא פנתה למשטרה, שתקה. גם לגבי הסרטון המפורסם שבו היללה את מייקל, התעקשה: “הכול היה מתוסרט. הייתי שחקנית.” מזארו לא ויתר: "כשאמרת שהוא דמות אבהית – זו הייתה אמת או שקר?” וג’נט ענתה: “זה היה חלק מהתסריט."
מדוכן העדים, ג'נט עשתה הכל כדי להכחיש שמייקל עזר לבן שלה להחלים והטילה ספק שעשה את זה מתוך רצון טוב. אבל לא היה ספק: מייקל פתח בפני המשפחה את ביתו, אסף תרומות, ארגן בדיקות דם וסייע בגיוס כספים למאבק בסרטן של בנה. וגאווין – הילד שעמד מול מוות מסרטן בשלב 4 – נכנס להפוגה מסרטן בשלב 4 – ומייקל היה חלק בלתי נפרד מהנס הזה.

התובע המחוזי טום סנדון, איור מבית המשפט
פרק 13: התביעה מגיע לשלב הסיום
התביעה מגיעה לעדים האחרונים מטעמה: עדותה של דבי רואו והניסיונות האחרונים להוכיח את טענות הקונספירציה
עדותה של דבי רואו
דבי רואו (אם שניים מילדיו של ג'קסון) הגיעה כעדת תביעה כדי להעיד על סרט התגובה ועל שיחות מוקלטות שערכה עם מקורביו של ג'קסון, בעוד שברקע התנהל סכסוך משמורת על ילדיהם. למרות שהתביעה קיוותה שעדותה תעמוד לרעת ג'קסון, רואו טענה שהדברים שאמרה בסרט היו ספונטניים ולא מתוסרטים, ואף הדגישה שנתנה לו את המשמורת על הילדים מרצונה החופשי. במקביל היא חיזקה את טענות ההגנה שויזנר, קוניצר ומארק שאפל (המנהלים והיועצים לשעבר של ג'קסון) פעלו מאחורי גבו וניצלו את שמו לרווח אישי שלהם.
במהלך עדותה ניסתה שוב ושוב ליצור קשר עין עם ג'קסון, אך הוא התעלם ממנה לחלוטין – ביטוי ברור לתחושת הפגיעה שלו. גם אם תיארה אותו כאבא טוב ואדם שהיא עדיין מחשיבה כחבר, הדבר לא שינה את העובדה שהעידה מטעם התביעה ושיתפה איתם פעולה.

דבי רואו בכניסה לאולם בית המשפט
רואה החשבון הפורנזי דורס אובריאן והניסיונות להוכיח קשירת קשר
לאחר מכן העיד דורס אובריאן, רואה חשבון פורנזי ששימש כעד מומחה מטעם התביעה, שניסה לטעון כי מייקל היה שקוע במשבר כלכלי חמור וכי זהו המניע לקשירת קשר. עדותו התבררה כחסרת בסיס: היא נשענה על נתונים חלקיים והתעלמה מהיקף נכסיו של ג'קסון. חקירת הנגד הראתה שגם אם היו חובות, הם לא מהווים מניע.
בהמשך לכך ניסתה התביעה להציג אימיילים וחוזים על סרט התגובה כראיה לקשירת קשר, אך שוב כשלה לקשור את מייקל ישירות אליהם. לא נמצא שום תיעוד שהראה שהוא עצמו היה שותף להחלטות או לתכניות. התביעה נראתה אובססיבית לפרטים טכניים ומנותקת מהתמונה הגדולה – עד כדי נואשות.
בקשת ההגנה לסגור את ההליך
בשלב זה ביקש עורך הדין של ג'קסון, רוברט סנגר, לפסול את ההליך כולו, כשהצביע על הסתירות והעדויות הכוזבות של משפחת ארוויזו, ובייחוד על כך שגאווין שינה את גרסתו לגבי מועדי ההתרחשויות.
גאווין טען שמקרה ההטרדה הראשון התרחש ב-7 בפברואר 2003, ימים ספורים לאחר שידור הסרט של באשיר. אלא ש ממש באותם ימים תועדו הוא ובני משפחתו בסרטון של החוקר הפרטי ברד מילר, כשהם משבחים את מייקל. הסתירה הייתה ברורה, ולכן גאווין שינה את גרסתו וטען שהמקרה הראשון התרחש דווקא במרץ 2003, סמוך לסיום שהותם בנוורלנד.
"מה שהארויזואים עשו – הם פשוט שינו תאריכים," קבע סנגר. "גאווין שיקר בוודאות כשהעיד על הדוכן. הוא משקר, וזה כל העניין."
השופט מלוויל דחה את הבקשה והורה על ההגנה לקרוא לעד הראשון שלהם.
המשך בעמוד הבא
בפרקים הבאים: משפט מייקל ג'קסון מגיע לשלב ההגנה. חברים, עובדים וסלבריטאים – ברט בארנס, ומקולי קאלקין, כריס טאקר וג'יי לנו – עולים לדוכן העדים.





