.png)
הסיפור של מייקל ג'קסון
27 באוק' 2025 · זמן קריאה 17 דקות
"הקונספירציה": הסיפור האמיתי מאחורי המשפט של מייקל ג'קסון
חלק 6 מתוך 7
החלק השישי של הסקירה על פי הספר “Michael Jackson: Conspiracy” מאת אפרודיטה ג’ונס מתמקד בעדויות ההגנה במשפט מייקל ג'קסון – העדים שעמדו לצידו של ג’קסון, לצד עדים שהכירו מקרוב את משפחת ארוויזו, מפרקים את טענות התביעה.
צוות ההגנה של מייקל ג'קסון: תומאס מזארו, רוברט סנגר וסוזן יו
פרק 15: ההגנה קוראת לחבריו של ג'קסון
החברים מעידים לטובת מייקל ג’קסון – וייד רובסון, ברט בארנס ומקולי קאלקין מפרקים את טענות התביעה
החברים של מייקל ג'קסון מגיעים להעיד - ווייד רובסון
העד הראשון של ההגנה היה ווייד רובסון, כוראוגרף אוסטרלי בן 22 שעבד עם בריטני ספירס ואחרים. רובסון סיפר כי פגש את ג'קסון לראשונה ב־1987, לאחר שזכה בתחרות ריקודים בסיבוב ההופעות, והפרס היה לפגוש את הכוכב. באותו ערב הוא גם עלה לבמה לרקוד מול הקהל.
ב־1989 ביקר לראשונה בנוורלנד. ב־1991 עבר עם אמו ואחותו ללוס אנג'לס. כשנשאל כמה פעמים ביקר בנוורלנד (בנוכחות מייקל או בהיעדרו): "זה בטח עשרים ומשהו פעמים". הוא תיאר מה עשו כשהיה עם ג'קסון: "שיחקנו במשחקי וידאו, צפינו בסרטים, לפעמים מלחמות כריות".
מזארו שאל ישירות: "מר רובסון, האם מייקל ג'קסון אי פעם הטריד אותך מינית?"
"ממש לא." רובסון ענה.
מזארו המשיך, "האם הוא נגע בך באופן מיני כלשהו?"
"אף פעם. לא."
“האם נגע בחלק כלשהו בגופך בצורה בלתי הולמת?”
"לא".
לגבי העדים שטענו שהתקלח עם ג'קסון, הוא הדגיש: "זה מעולם לא קרה. היינו פעם אחת בג'קוזי, שנינו לבושים בבגדי ים. לא קרה שם שום דבר לא ראוי".
בחקירה הנגדית ניסה התובע רון זונן לטעון שיש לרובסון אינטרס להגן על ג'קסון, מאחר שקידם את הקריירה שלו ואף שיתף אותו בקליפים כמו Black or White. הוא חזר ושאל אם ג'קסון נגע בו, ואם אולי זה קרה בזמן שישן, כשהיה בן 7.
"כשאתה ישן, לא יודע מה קרה, נכון?" שאל זונן.
"אני חושב שמשהו כזה היה מעיר אותי מהשינה", רובסון השיב בבטחון.
חברי המושבעים נראו מאבדים סבלנות לניסיונותיו של זונן "לתפוס" את העד. ניסיונותיו של זונן להכניס לרובסון מילים לפה נראו בולטים, והמושבעים הבחינו בכך. העדות נותרה חדה וברורה: ווייד רובסון הכחיש בתוקף ובפשטות כל טענה על התנהגות מינית מצד מייקל ג'קסון.
ווייד רובסון מחוץ לאולם בית המשפט
העדות של ברט בארנס
העד הבא היה ברט בארנס, צעיר בן 23 שהגיע להעיד במיוחד מאוסטרליה. הוא סיפר כי הכיר את מייקל ג'קסון בגיל 5, אחרי שמסר לו מכתב בשדה תעופה וזכה לשיחת טלפון ממנו. מאז, ביקר עם משפחתו את ג'קסון בנוורלנד לפחות עשר פעמים. בהן סיפר למושבעים שביקש בעצמו להישאר בחדר השינה של ג'קסון. ללא היסוס, בקול נינוח סיפר על הפעמים ששהה בחדרו של ג'קסון.
"איך אתה מתאר את החדר שלו?" שאל מזארו.
"גדול, הוא ממש יפה כי אפשר לעשות שם הרבה כיף –משחקי וידאו וכאלה,
בעצם זה הכי טוב שאני יכול לתאר את זה". ענה בארנס.
"האם אי פעם ישנת במיטה של ג'קסון?"
"כן, ישנתי".
"כמה פעמים אתה חושב שישנת במיטתו?"
"אינספור".
"האם מר ג'קסון הטריד אותך?"
"לחלוטין לא," השיב בארנס "ואני יכול להבטיח לך שאם כן, אני לא הייתי מעיד לטובתו עכשיו".
"האם נגע בך באופן מיני?", "האם מר ג'קסון נגע אי פעם בחלקים בגופך באופן שנראה לך בלתי הולם?" נשאל שוב. בארנס השיב בנחישות ובטחון - "מעולם לא. לא הייתי מאפשר לזה לקרות."
"אתה מודע להאשמות שנאמרו על ג'קסון בכך שהוא נגע בך באופן לא הולם כשהיית אצלו?" שאל מזארו.
"כן ואני כועס מאוד על כך", השיב בארנס. "זה לא נכון והם מזכירים את שמי סביב כל הליכלוך הזה ואני מאוד מאוד לא מרוצה מזה".
המושבעים הבחינו שבארנס נראה כועס, הוא לא אהב את הסיפורים שהעובדים של נוורלנד מכרו לתקשורת תמורת כסף. בארנס סיפר שג'קסון הוא כמו בן משפחה עבורו ששמר איתו על קשר לאורך השנים.
כשרון זונן תשאל את בארנס היה ברור שהוא מנסה להפוך את הקערה על פיה בשאלות מתחכמות. הוא ניסה כל שיכול לתפוס את בארנס במילה. הוא הביע תמיהה על כך שישן עם ג'קסון גם כשהיה בן 19, אך בארנס הסביר בפשטות שחלק את החדר עם מייקל ועם הבן שלו פרינס, שהיה אז בן 3."
ברט בארנס בדרכו להעיד
חבר המושבעים הקשיב לבארנס בקשב רב, ניסו לקרוא בין השורות. הם רצו לדעת אם זונן מתכוון להפעיל את אותה הטקטיקה שהפעיל קודם לכן עם ווייד רובסון.
הוא הציג בפני בארנס ספרים שנלקחו מנוורלנד בפשיטה משנת 1993. היו אלה ספרי אמנות עם איורים או תמונות עם ילדים משחקים בבריכות ובין העצים, עם מספר תמונות שהם ללא בגדים. זונן שאל את בארנס אם הוא מכיר את הספרים והוא השיב בשלילה. הוא אמר למושבעים שהוא לא מוצא עניין מיני בספרים, שהוא רואה בהן יצירות אמנות תמימות לחלוטין.
"אתה עדיין ישן עם מייקל ג'קסון?", שאל זונן.
"לא, אני לא." בארנס ענה.
"באיזה גיל הפסקת לישון עם מייקל ג'קסון?"
"אני לא יכול לזכור".
"למה אתה עדיין לא ישן עם מייקל ג'קסון?"
"ובכן, יש לו את הילדים שלו עכשיו".
זונן המשיך לדחוק את בארנס בשאלות כדי להגיע לקצה חוט. הוא שאל אותו אם ג'קסון הראה לו חומר פורנוגרפי אך הוא נענה בשלילה מצד בארנס. הוא שאל אותו מה לבשו השניים שישנו יחד ובארנס ענה שהם תמיד היו לבושים בחולצה ומכנסיים או בפיג'מות. זונן רצה לדעת אם ג'קסון אי פעם אמר לבארנס שהוא "צריך" לישון איתו אך בארנס לא זכר מקרה כזה.
זונן ניסה להוכיח שמייקל נישק או נגע בבארנס כשהבין שנסיונותיו להוכיח את ג'קסון כסוטה עלו בתוהו. כשניסה לטעון למגע אינטימי, בארנס הבהיר "הדבר היחיד – הוא נישק אותי על הלחי או על המצח, ואמר לי שאני אהוב."
גם האמהות והאחיות של רובסון ובארנס הגיעו להעיד לטובת ג'קסון.
מקולי קאלקין ביציאה מבית המשפט
מקולי קאלקין מגיע להעיד לטובת מייקל ג'קסון
לאולם נכנס השחקן מקולי קאלקין, לבוש בחליפה שחורה וחולצה לבנה ללא עניבה. נוכחותו גרמה לרחש באולם – עד הרגע האחרון רבים לא האמינו שהוא אכן יגיע להעיד לטובת מייקל.
קאלקין, בן 23, סיפר לחבר המושבעים שהוא הסנדק של שניים מילדיו של ג'קסון ושבינו לבין מייקל נוצר קשר מיוחד. שניהם היו כוכבי ילדים שהתפרסמו מוקדם מדי, מה שחיבר ביניהם. מייקל, הוא אמר, הבין היטב את הבדידות של חיי ילד מפורסם, והזדהה גם עם כוכבי ילדות אחרים כמו אליזבת טיילור ולייזה מינלי.
קאלקין סיפר שביקר בנוורלנד יותר מעשר פעמים, החל מגיל עשר, יחד עם משפחתו, וגם בהמשך שנות נעוריו. הוא תיאר את החווה כבית פתוח עבורו ועבור בני משפחתו: “לא הייתה אף דלת סגורה בפנינו, אפילו לא חדר השינה של מייקל".
"האם אתה מודע לכך שהתביעה טענו שהם הולכים להוכיח שהוטרדת מינית ע"י מייקל ג'קסון?" מזארו שאל.
"סליחה?" קאלקין נדהם.
חבר המושבעים ראה שמקולי קאלקין לא האמין למשמע אוזניו, הוא סיפר שהוא ומשפחתו היו מתארחים בנוורלנד בכל מקום ובכל חדר שרצו.
"האם מייקל חיבק אותך?" מזארו שאל.
"זה היה כמו לחבק חבר. בדיוק כמו שאני מחבק כל אחד מהחברים שלי." סיפר קאלקין.
"האם ראית את מייקל אי פעם מחבק את אחותך?"
"בוודאי."
מקולי סיפר שמייקל חיבק את כל המשפחה שלו ולא היה דבר משונה בכך. הם הרגישו קרובים אליו וחיבוקים היו דרך להוקיר תודה באופן טבעי וידידותי.
הוריו של קאלקין מעולם לא עשו עניין מהחברות עם ג'קסון. "להוריי זה אף פעם לא היתה בעיה. הם היו נכנסים ויוצאים מהחדר, אבא שלי היה נכנס בבוקר להעיר אותי כדי שנצא לרכב יחד על סוסים".
מזארו שאל את מקולי לגבי ההאשמות מצד עובדים לשעבר בנוורלנד שטענו שראו את קאלקין וג'קסון במצבים אינטימיים. קאלקין הגיב בתדהמה וכינה את השמועות האלו 'מגוכחות'. הוא תיאר כיצד גילה לראשונה על הטענות דרך דיווח ברשת CNN, אחרי שמישהו אמר לו לצפות בערוץ, כי הזכירו את שמו בנוגע לשמועות על ג'קסון. הוא השתאה מדוע אף אחד לא ניסה לאמת איתו את הדברים, "הם פשוט זרקו את זה לעולם, בלי לבדוק מולי אפילו".
בחקירה הנגדית ניסה התובע רון זונן לטעון שמייקל “קנה” את חברותו של קאלקין באמצעות מתנות. קאלקין הודה שקיבל ממנו שעון רולקס קטן, אך אמר ששמר אותו בכספת כיוון שאינו מתאים לו, ושיתר המתנות היו צעצועים מחנות "Toys 'R' Us", לשם נהגו להיכנס בשעות סגירה כדי להימנע מההמונים.
זונן רצה לדעת אם קאלקין הכיר את ג'ורדן צ'נדלר. קאלקין סיפר שלא הכיר אותו אך לא זכר אם אי פעם ראה אותו כי ראה הרבה אורחים בנוורלנד ולא היה יכול לזכור. זונן שאל אם היו עוד ילדים בחדר השינה וקאלקין השיב שהילדים היו נמצאים בכל מקום בחווה, גם הדודנים של ג'קסון, כולם היו נרדמים בחדר השינה, בתיאטרון ובכל מקום.
למרות שהתביעה ניסתה לערער את אמינותו, קאלקין שמר על קו ברור: מייקל מעולם לא נגע בו באופן לא הולם. באותו היום התקשורת לא חלקה את זאת עם הציבור, הם בחרו להתעלם מהעדות של קאלקין.
מייקל ג'קסון בדרכו לאולם בית המשפט
פרק 16: העדים שחשפו את בני משפחת ארוויזו
העובדים של נוורלנד
ההגנה קראה גם לחמישה עובדים לשעבר מנוורלנד שהעידו שמעולם לא ראו את ג'קסון מטריד ילדים. אחד מהם, ג'ו מרקוס, שעבד בחווה עוד לפני שג'קסון רכש אותה העיד כי בני משפחת ארוויזו נהנו מאד וכשהסיע אותם לסולבנג (עיירה בקליפורניה) בדיוק בתקופה בה הם טענו שהיו מוחזקים בשבי ע"י הפמליה של ג'קסון. הם מעולם לא התלוננו בפניו על כך שהוחזקו בכפייה.
וויולט סילבה, מאבטחת בנוורלנד סיפרה כי גאווין היה מאוד תוקפני ואמו ג'נט "לא יציבה". היא הוסיפה שגאווין גרם לצרות רבות בנוורלנד כולל תאונה עם רכב שבה נהג ללא רשות ברחבי האחוזה. עצם העובדה שגאווין יכל לנהוג ברכב ללא רשות בעוד הוא בן 13 בלבד סתרה את טענות התביעה שהיו כלואים או מנועים מתנועה.
התקשורת לא הזכירה את דברי עדות העובדים.
עדות עורך הדין לשעבר - מארק גרגוס
מארק גראגוס, עורך הדין של ג'קסון בפרשה הנוכחית בין פברואר 2003 לאפריל 2004 אשר הוחלף בעוה"ד תומאס מזארו היה העד הבא מצד ההגנה. בתחילה לא יכול היה להגיע עקב התחייבות קודמת אך השופט מלוויל פקד עליו להגיע בפקודת מעצר אל בית המשפט. ההגנה ציפתה שהוא יספר שהארויזואים לא הוחזקו בנוורלנד ושהמניע של ג'נט ארוויזו הוא כסף.
גראגוס העיד שנכח בנוורלנד ב-7 לפברואר 2003 (בתקופה בה הארויזואים היו "כלואים") ושהה עם גאווין בחווה במשך כ-12 שעות, בהכנות לראיון לאד בראדלי בתוכנית "60 דקות" שהיה אמור להתקיים אך לבסוף לא יצא לפועל.
בפברואר 2003 כבר נשמעו שמועות שסנדון התחיל לפעול נגד ג'קסון מאחורי הקלעים, וגראגוס החליט לבדוק בעצמו את משפחת ארוויזו.
החקירה על תיק JC Penny גרמה לו להיות “מודאג מאוד”. הוא הניח שהמשפחה עלולה לנסות ולנצל את ג'קסון או אף לסחוט אותו. גראגוס העיד שביקש מהחוקר בראד מילר לעקוב אחרי בני המשפחה, לברר עם מי הם נפגשים ואם הם מנסים למכור סיפור לצהובונים או לחפש עו"ד. הוא אישר שביקש להקליט את השיחה עם המשפחה, והסביר שזו נועדה לתעד אם מדובר בניסיון סחיטה.
באשר לסרט התגובה, אמר שלא ידע על תסריט כלשהו, ורק ביקש לראות את החומר המצולם לפני השידור.
לארי קינג מחוץ לבית המשפט
לארי קינג – העדות שהושתקה
העיתונאי הוותיק לארי קינג מרשת CNN, הגיע להעיד ללא נוכחות חבר המושבעים באולם. קינג ביקש להפעיל את חוק המגן לעיתונאים בקליפורניה, כדי להגביל את חקירתו.
קינג סיפר על שיחה עם עורך הדין לארי פלדמן, אותו עורך דין שהוביל את התביעות של צ'נלדר וייעץ למשפחת ארוויזו, שגם היה עד של התביעה. פלדמן הצטרף לקינג ואל המפיקה שלו לארוחה, ודיבר על הפרשות של ג'קסון. לדבריו, פלדמן אמר בפניהם, "התיק מלפני עשר שנים היה תיק טוב. אבל האישה במקרה הזה – האמא – היא ‘וואקו', משוגעת. היא פה בשביל הכסף. לא רציתי לייצג אותה."
קינג הוסיף שפלדמן ביקש באותה תקופה להיות פאנליסט קבוע בתוכניתו בנוגע לפרשת ג’קסון, אך זמן קצר אחר כך נעלם. "שבוע אחרי הפגישה ניסינו ליצור קשר – והוא לא חזר אלינו. כשפגשתי אותו שוב, הוא אמר שמשהו צץ. זמן קצר אחר כך ראיתי בעיתון שהוא מייצג את ג’נט ארוויזו".
השופט פסל את העדות וקבע שחבר המושבעים לא ישמע אותה. ההחלטה הזו הייתה מתנה לתביעה: אילו הדברים היו מגיעים לאוזני המושבעים – שהעורך דין המרכזי עצמו תיאר את האם כ”משוגעת” ו”מחפשת כסף” – הם היו עלולים לערער את כל הקייס.
התקשורת, במקום להדגיש את המשמעות, צמצמה את האירוע ל”שמועה לא קבילה” והציגה את עדות קינג כבדיחה פנימית. אבל ברור היה עד כמה היא יכלה לטלטל את התביעה.
תומאס מזארו מתשאל את ג'יי לנו, איור משפטי
עדות ג'יי לנו: "גאווין נשמע מתוסרט"
חברי המושבעים ישבו מרותקים כאשר הקומיקאי והמנחה ג’יי לנו, נכנס לאולם. למרות שהוא ידוע בהומור שלו – לעיתים גם על חשבון ג'קסון – הוא נקרא להעיד על עניין רציני ביותר.
בחקירה הראשית, תיאר את פעילותו רבת־השנים בארגונים למען ילדים וסיפר כיצד היה נענה לפניות מילדים חולים, משוחח איתם בטלפון ושולח להם מזכרות מהתכנית. "בדרך כלל מקבלים בקשות מארגונים מסודרים," הסביר, "אבל לפעמים מגיעות גם פניות ישירות."
אתה זוכר שקיבלת שיחות טלפון מילד בשם גאווין?" שאל מזארו.
"כן," אישר לנו. הוא העריך שהדבר התרחש סביב שנת 2000.
לנו זכר שקיבל מספר הודעות קוליות – שלדבריו נשמעו חריגות לגילו של ילד בן 12:
"הוא השאיר הודעות כמו 'ג’יי לנו, אתה הגדול מכולם, אתה הגיבור שלי.' זה היה נורא מפורט ומוגזם בשביל ילד בגיל הזה. זה נשמע כמעט בוגר מדי, כאילו מישהו כתב לו את הדברים".
בהמשך סיפר שהתקשר לחדר בבית החולים, ושוחח עם גאווין עצמו בקצרה, אולי גם עם אחיו ועם אמו. "אמרתי לו לשמור על אופטימיות". לנו הדגיש שוב ושוב שהודעותיו של גאווין נשמעו "מתוסרטות".
כאשר נשאל אם ביקש להפסיק את השיחות, השיב: "כן. אמרתי ללואיז פאלנקר שקיבלתי יותר מדי שיחות מהם, והיא אמרה שתדאג לזה."
העדות של לנו יצרה רגע דרמטי במיוחד באולם: חברי המושבעים זכרו היטב שגאווין עצמו העיד מוקדם יותר שהוא מעולם לא דיבר עם ג’יי לנו. הסתירה היתה צורמת.
כריס טאקר ומייקל ג'קסון, 2003
כריס טאקר: "מייקל, משהו פה לא בסדר, תיזהר מהם"
מתוך שישים עדי ההגנה, אחד המרתקים ביותר היה שחקן הקולנוע וכוכב "שעת שיא" כריס טאקר. טאקר העיד שהוא חבר קרוב של מייקל מזה שלוש־ארבע שנים. האירוניה הייתה, לדבריו, שהם הכירו דווקא דרך הניסיונות לעזור לילד שחייו היו לכאורה בסכנה – גאווין ארוויזו.
“פגשתי את גאווין ב-Laugh Factory, אבא שלו, דיוויד, ניגש אליי ואמר שבנו מעריץ גדול שלי. הוא סיפר שיש ערב התרמה בשביל גאווין, כי הוא גוסס מסרטן", טאקר הלך לאירוע, "אבל אחרי כמה ימים גאווין אמר לי שלא גייסו כלום. אז שלחתי להם 1,500 דולר," העיד.
מהיום שגאווין וכריס נפגשו, גאווין ביקש את מספר הטלפון שלו. הוא סיפר שקיבל המון שיחות מהארויזואים, במיוחד מגאווין ואמו, שהתקשרה אליו בוכה ואמרה לו כמה הילד שלה חולה.
בהמשך, סיפר טאקר כיצד רכש לילדים מתנות, בגדים, נעליים ומזכרות: "הם אהבו את קבוצת הריידרס, אז קניתי להם כובעים, נעליים ודברים כאלה".הוא לקח אותם ליום כיף בפארק שעשועים, שיחק איתם כדורסל והזמין אותם לבית שלו בלוס אנג'לס.
עם הזמן, התברר שהבקשות לא פוסקות. "גאווין התחיל לבקש ממני כסף ישירות, ואחר כך גם רצה שאמסור לו את רכב השטח שלי. כמעט נתתי לו את המפתחות, אבל בסוף התחרטתי." טאקר גילה שג'קסון כבר נתן למשפחה רכב, "הבנתי שאני עושה יותר מדי בשביל המשפחה הזאת."
היו מספר פעמים שטאקר הסיע את המשפחה לנוורלנד מבלי שמייקל היה נוכח בבית. הוא טס איתם לסאן פרנסיסקו לצפות בתחרות ספורט, והם אפילו הגיעו עד לסט של צילומי הסרט בו השתתף טאקר וביקשו מהמפיקים שיכניסו אותם למלון בו שהה טאקר.את החשבון שילם השחקן מכיסו האישי.
כשנשאל מה התרשם מהילדים, ענה בכנות: "גאווין חכם, אבל גם ערמומי. ידעתי שהוא ילד חולה, אז נתתי לו ליהנות מהספק. אבל ראיתי את זה. וגם סטאר, אחיו – בהחלט ערמומי".
"הוא היא אומר דברים כמו 'כריס, תן לי את זה, אני רוצה את זה, תקנה לי את זה, בבקשה, אני לא מרגיש טוב'. ואני חשבתי, 'הוא חולה, יש לו בעיות, בעיות עם המשפחה,' והעלמתי עין."
גאווין ארוויזו
במהלך עדותו, תיאר טאקר כיצד משפחת ארוויזו גאווין, סטאר וג'נט ניסו להכליל אותו כבן משפחה שלהם. טאקר טען שהרעפת החיבה המוגזמת של המשפחה הלחיצה אותו. "רציתי רק לעזור לילד, לא להיקשר לכל המשפחה, לא ככה. אני צריך להיזהר, לפעמים אנשים רואים שאתה מפורסם והם מנצלים אותך".
החלק הקריטי של העדות הגיע כשנשאל על הנסיעה למיאמי, אליה טענה התביעה שהמשפחה “נחטפה” על ידי ג’קסון ואנשיו.
"גאווין אמר לך שהוא רוצה להגיע למייקל?" שאל מזארו.
"כן, הוא חיפש את מייקל והם רצו להיות איתו. הם גילו שהוא במיאמי איפשהו והם רצו לנסוע למיאמי".
טאקר הבהיר חד־משמעית: "הם אלו שפנו אליי. הם התקשרו, בכו, רצו למצוא את מייקל ולברוח מהעיתונאים. אז אמרתי – בסדר, אני אשכור מטוס ונעוף מפה. הם נראו מאושרים מהרעיון, ואף אחד לא נתן תחושה שהוא נוסע בניגוד לרצונו".
בטיסה עצמה, "גאווין היה פשוט מאושר. הוא לא הפסיק לחייך. הוא אמר כמה הוא מתרגש לראות שוב את מייקל", סיפר טאקר.
המושבעים הביטו זה בזה בתדהמה, ואנשים פשוט לא האמינו לאוזניהם. במשך חודשים התביעה טענה כי המשפחה "נחטפה" או נגררה בכפייה – וכעת התברר שהם עצמם התחננו לנסוע, ואף עשו זאת בשמחה ובהתרגשות. זה היה אחד הרגעים שבהם קו התביעה ספג מכה של ממש.
כשנחתו בפלורידה, טאקר ניסה להזהיר את מייקל. "משכתי את מייקל הצידה ואמרתי, 'מייק, משהו פה לא בסדר. תיזהר מהם".
מזארו שאל את טאקר אם משפחת ארוויזו החשיבו אותו כבן משפחה והוא ענה שכן. גאווין היה מכנה את כריס כאחיו הגדול והיה אומר לו שהוא אוהב אותו, כמוהו גם סטאר. הוא גם ציין כי ג'נט ארוויזו חזרה שוב ושוב על מנטרה מוזרה "מייקל הוא האבא, כריס הוא האח".
עם תום עדותו של טאקר, הסתיים שלב ההגנה.
קלטת הראיון של גאווין ארוויזו בתחנת המשטרה, איור מבית המשפט
שלב התגובה של התביעה
במשך חודשים חיכה סנדון לרגע שבו ישמיע בפני חבר המושבעים את ההקלטה של גאווין ארוויזו במשטרה – והוא היה בטוח שזהו היום שיכריע את המשפט.
מאחורי הקלעים, מזארו טען שהראיון של גאווין במשטרה הוא בלתי קביל. השופט מלוויל אישר את בקשת התביעה להציג את ההקלטה, לא בשביל לאמת את ההאשמות, אלא בשביל לאבחן את התנהגותו של גאווין. מזארו ביקש שמשפחת ארוויזו תגיע לסנטה מריה אל בית המשפט כדי לענות על שאלות על הקלטת.
סנדון זרח כשהקרין את הקלטת בפני המושבעים, ששמעו את הנער מספר בסדר כרונולוגי על הפעמים שבהן בילה עם ג'קסון. הוא סיפר שהפעם הראשונה שהיה בחדר השינה של ג'קסון הייתה כשלא היה לו שיער. גאווין נראה מוקסם מג'קסון וסיפר שבמשך שנים ניסה ליצור עימו קשר, אך ג'קסון החליף מספרי טלפון רבים והיה קשה להשגה. הוא פגש בו לראשונה עם אביו דיוויד, ואז ג'קסון הזמין אותו לנוורלנד.
בקלטת החקירה רואים שהחוקרים ניסו להקליל את האווירה ודיברו איתו על התחביבים שלו. גאווין מצדו טען שמייקל "לפעמים אכזב אותו", והתלונן שג'קסון לקח מהם את הרכב שנתן להם.
המושבעים עקבו בדריכות. גאווין סיפר על מחלתו, על הקשר שלו עם ג’קסון, ותיאר טענות על שתיית יין והטרדות מיניות לכאורה. אלא שבמקום שהקלטת תיצור אמינות, חלק מהמושבעים נראו מבולבלים. גאווין היה לא ברור – לפעמים כאילו בוחר מילים בזהירות, כמעט משחק תפקיד.
כשהגיע לטענות על ההטרדה, ניתן היה לראות אותו מתקשה לבטא את דבריו בצורה עקבית, לעיתים מגיב בחוסר ביטחון ולעיתים מסתבך בניסוח.
גאווין טען שהוא לא זוכר מה קרה בזמן שהוטרד כביכול מינית. הוא גם טען שמעולם לא ראה את איבריו המוצנעים של מייקל ג'קסון, למעט מקרה אחד יוצא דופן שבו, לדבריו, מייקל חלף עירום מול דלת חדרו. בנוסף סיפר שג'קסון ליקק את ראשו – דבר שעל דוכן העדים הוא לא ציין כלל.
הוא טען שנפגע "ארבע או חמש פעמים", אך לא ידע להסביר פרטים בסיסיים – אפילו לא מהי שפיכה. אחד השוטרים עודד אותו לדבר:
"גאווין, חבר, אתה מאד אמיץ," אמר אחד השוטרים.
"גאווין, אנחנו רוצים שתעשה את זה, אתה עושה את הדבר הנכון."
הנוכחים באולם התפלאו שנער מתבגר לא מודע למצבים שכאלו. זה נשמע כמו תסריט מוכתב – והמושבעים לא הסתירו את ספקותיהם.
מנגד, התקשורת מיהרה לדווח שהקלטת "מכריעה". פרשנים בטלוויזיה שידרו אזהרות שחבר מושבעים כה שמרני יסיק מכך שג’קסון אשם. סנדון, שהרגיש שהקלף החזק בידיו, היה בטוח שההרשעה קרובה.
התובעים טום סנדון ורון זונן
דווקא אז הגיע המהלך המבריק של מזארו: כשהגיע תורו להחזיר את משפחת ארוויזו לדוכן העדים, הוא שינה את דעתו ולא קרא להם להעיד. ההגנה הודיעה שסיימה לטעון.
פניו של סנדון הלבינו והוא התקשה לשמור על קור רוח. בתביעה ציפו להזדמנות להציג את המשפחה מחדש כאמינים. הם קיוו לשנות גרסאות ולתקן את הסתירות והחורים שהתגלו במהלך העדויות הקודמות שלהם. התביעה איבדה את הקלף האחרון שלה.
בכל זאת, סנדון הרגיש שהתביעה הולכת לנצח במשפט ובגדול. הוא היה בטוח שהם הצליחו להרשיע את ג'קסון לפחות בחלק מהאישומים. בתביעה חיכו בקוצר רוח לראות את ג'קסון נשלח לכלא, והם אפילו קיימו מסיבת ניצחון עוד לפני שפסק הדין פורסם. התביעה כמהה לנצח במשפט הזה ולזכות לתהילת עולם נצחית.
המשך בעמוד הבא
בפרק הבא: סוף המשפט והזיכוי - אחרי חודשים של עדויות, עימותים ותקשורת סוערת מגיע הרגע הגורלי וחבר המושבעים מגיע להכרעה.
