הספר “הקונספירציה: מייקל ג׳קסון” מאת אפרודיטה ג׳ונס חושף את מה שבאמת התרחש מאחורי אחד המשפטים המתוקשרים בהיסטוריה – הסיפור שמאחורי האישומים, העדויות, והאופן שבו התקשורת עיוותה את המציאות.

האמת היא בלתי ניתנת להשתקה, וכל אחד שמוכן לתת מזמנו לבחון את המקרה של ג'קסון בצורה יסודית, זהירה ואובייקטיבית, יגלה אותה.

השנה הייתה 2003 והתקשורת ברחבי העולם געשה בעקבות סרט דוקומנטרי חדש על חייו של מייקל ג'קסון מאת עיתונאי בריטי בשם מרטין באשיר. הראיון החושפני האחרון שהעולם זכר היה ב-1993, כעשור קודם לכן; מייקל ג'קסון הסכים להתראיין אצל אופרה ווינפרי בשידור חי מול עשרות מליוני צופים בכל העולם כשהוא היה בשיא הצלחתו העולמית. מאוחר יותר באותה שנה מייקל ג'קסון הואשם בפעם הראשונה בגין מעשים מגונים בקטין, הפרשה הסתיימה די מהר לאחר שהמשפחה דחקה בג'קסון לקבל ממנו כסף דרך תביעה במשפט אזרחי ולא שיתפה

מאמר של ג'ואנה ספילבור, עורכת דין ומומחית לענייני משפט שסיקרה את תיק מייקל ג'קסון לכל אורכו בשנת 2005. המאמר נכתב יומיים לאחר הזיכוי של ג'קסון ומסביר את הסיבות העיקריות שהביאו להחלטה של חבר המושבעים. (15.6.2005) חבר המושבעים במשפטו של מייקל ג'קסון הכריע וזיכה את כוכב הפופ מהאשמות בגין הטרדת נער שהבריא מסרטן, אשר ביקר בחוות נוורלנד לזמן קצר בין 2002-2003. ג'קסון זוכה מכל עשרת הסעיפים. הם כללו ארבעה סעיפים שהאשימו אותו בהטרדה או בניסיון להטריד, את המתלונן שהיה אז בן 13; ארבעה

ב-22 בדצמבר, 2009, חצי שנה לאחר מותו של מייקל ג'קסון, הבולשת הפדרלית של ארה"ב שחררה לציבור הרחב מאות מסמכים הנוגעים לזמר