קורי פלדמן: "הקירבה למייקל ג'קסון החזירה לי את התמימות"

מייקל ג'קסון וקורי פלדמן היו שני כוכבים שגדלו באור הזרקורים מגיל צעיר – חברותם עוררה לא פעם סקרנות ולעיתים גם לגלוג. כשג'קסון ניצב בפני האשמות בשנת 1993, פלדמן יצא להגנתו והכחיש כל התנהגות לא ראויה מצדו במהלך חקירת המשטרה. שנים לאחר מכן, קלטות החקירה של פלדמן שדלפו לתקשורת חשפו על מה באמת היתה החקירה – והיא לא היתה על צדק.

מייקל ג'קסון וקורי פלדמן על הסט של Smooth Criminal

קורי פלדמן היה אחד מכוכבי הילדים הגדולים של הוליווד בשנות ה־80, בזכות תפקידיו "הגוניס", "אני והחבר’ה" ו"נשיכות קטנות". בשנת 1984, כשהיה בן 13, הוא פגש את מייקל ג'קסון בן ה־25 על סט הצילומים של "הגוניז", לאחר שהבמאי סטיבן ספילברג הזמין את ג'קסון לבקר.

השניים התחברו על רקע החוויה המשותפת של ילדות באור הזרקורים – שניהם גדלו בתעשיית הבידור, שהותירה מעט מאוד מקום לחיים נורמליים ושניהם הבינו מה התהילה המוקדמת יכולה לעשות לילד צעיר.

פלדמן סיפר שעולמו של ג'קסון היה שונה מכל דבר שהכיר בהוליווד: לא היו שם סמים, לא אלכוהול ולא קללות – מייקל ג'קסון היה ניגוד מוחלט לכאוס של עולם הבידור שמסביבו. בשביל פלדמן, זה היה מקום של שקט וביטחון, דבר נדיר באותה תקופה בחייו.

בספר שלו פלדמן תיאר כיצד היה עד להתנהגויות מטרידות וניצוליות בתעשיית הבידור, ואיך באותם ימים פנה דווקא לג'קסון כדי למצוא תחושת נורמליות ויציבות.

"הייתי מרוסק, מלא גועל, הרוס. הייתי צריך קצת נורמליות בחיי. אז התקשרתי למייקל ג'קסון.

העולם של מייקל ג'קסון, משוגע ככל שזה יישמע, הפך למקום השמח שלי. הוא התנגד בתוקף לסמים ואלכוהול, הוא מאוד הקפיד על זה; לא הייתי מקלל לידו אפילו. הקירבה למייקל החזירה לי את התמימות. כשהייתי ליד מייקל, זה היה כמו להיות שוב בן עשר."

ואז, ב־1993, הגיעו הפרשה עם משפחת צ’נדלר.

כאשר הגיחו ההאשמות נגד ג’קסון, המשטרה פתחה בחקירה מקיפה. החוקרים פנו כמעט לכל ילד שאי פעם בילה במחיצתו של ג’קסון – כולל קורי פלדמן, אז בן 22. היה ברור שמטרתם לא הייתה להבין את האמת – אלא למצוא משהו נגד מייקל ג'קסון, בכל מחיר.

שנים מאוחר יותר, כאשר דלפה ההקלטה של החקירה, התבררה דרך פעולתם של החוקרים: הם ניסו שוב ושוב ללחוץ על פלדמן להפליל את ג'קסון, חיפשו כל דבר קטן שיהיה אפשר לעוות, והטיחו בו שהוא מנסה להסתיר את מה שקרה לו.

פלדמן שמר על קור רוח וענה בעקביות: כן, הוא ישן לעיתים בחדר של ג’קסון, אך ג'קסון מעולם לא נגע בו ולא התנהג בצורה בלתי ראויה. להיפך – פלדמן תיאר אותו כאדם אדיב, תמים ומגונן.

"דיברנו עד שהתעייפנו, והוא התעקש שאני אשן במיטה והוא ישן על הספה, כי הרגיש שזה לא מנומס לקחת את המיטה," סיפר פלדמן.

בהקלטה החוקרת דבורה לינדן ממחוז סנטה ברברה נשמעת אומרת: "הדאגה היא שאם קרה משהו שאתה לא מספר לנו, זה בגלל זה." לאחר מכן היא מוסיפה, "נראית מוזר כשענית על כמה מהשאלות."

בקטע תמוה נוסף אמרה לינדן כי החוקרים "עדיין לא מצאו דבר שיכול לזכות את ג׳קסון" – אמירה הסותרת את ההיגיון הבסיסי של חקירה הוגנת, שכן תפקידה של המשטרה הוא לאסוף ראיות שיכולות להוכיח אשמה. בדבריה הפכה לינדן את נטל ההוכחה, כאילו על הממצאים להוכיח את חפותו של החשוד, מבלי שבכלל הוכחה אשמתו – היפוך גמור של ההיגיון (שהרי כיצד ניתן להוכיח שמשהו לא קרה, במיוחד כשאין ראיות לכך שהוא כן קרה) ועיוות חמור של עקרונות הצדק. מהלך זה נועד להפעיל לחץ על פלדמן: לא רק שזה ניסוח מטעה, הדברים נאמרו כדי לגרום לפלדמן להאמין ששאר המרואיינים סתרו את דבריו – דבר שאנו יודעים כיום שהיה שקר מוחלט.

הקלטות חקירת המשטרה של פלדמן, דצמבר 1993 (הדלפה מ־2005)

פלדמן לא נבהל והשיב בבטחון וברוגע: "אם היה משהו שהסתרתי כל השנים האלה – לא הייתי רוצה שום דבר יותר מאשר לחשוף את זה עכשיו, כדי שמייקל יקבל את העזרה שהוא צריך."

ואז אמר פלדמן דבר שהיה אמור לעצור את החקירה במקום: בניסיון להסביר שהוא היה מזהה התנהגות בלתי הולמת אם זה היה מה שקרה, הוא גילה כי הותקף מינית בילדותו – אך לא על ידי מייקל ג’קסון.

החוקרים לא הגיבו. הם לא שאלו שאלה אחת נוספת, לא הציעו לו להגיש תלונה – רק חזרו לשאול על ג’קסון.

"כל מה שעניין אותם היה למצוא משהו על מייקל ג’קסון – שהיה חף מפשע," אמר פלדמן מאוחר יותר.

פלדמן תיאר את אותה חוויה גם בספרו Coreyography משנת 2013:

"בפעם הראשונה ששמעתי שהאשימו את מייקל ג'קסון בהטרדת ילדים, כמעט צחקתי – זה נשמע כל כך מגוחך. ואז התקשרו אליי ממשטרת לוס אנג'לס. סמלת במשטרה ובלש רצו לדבר איתי על החברות שלי איתו.

הקלטות [של החקירה] הודלפו מאז לתקשורת – אני אמרתי בבירור שהוא מעולם לא נגע בי, מעולם לא התנהג בצורה בלתי הולמת. עם זאת, מה שהדהים אותי לגביהם, זה שהודיתי שעברתי התעללות; אפילו נתתי את השם של האיש שהטריד אותי. הסמלת שהציפה אותי בשאלות, דבורה לינדן, דילגה ישר מעל זה. היא לא נראתה מעוניינת אפילו מעט".

קורי פלדמן בטקס הזיכרון למייקל ג'קסון, 2009

דבריו של פלדמן חשפו משהו שמעולם לא הופיע בדוח משטרתי או בסיקור תקשורתי. החוקרים לא חיפשו את מי שפוגע בילדים– הם חיפשו שם אחד בלבד. מטרתם לא הייתה להגן על ילדים, לא לחשוף את האמת – אלא להפליל את מייקל ג'קסון.

ועוד דבר בולט לא פחות: עדותו של פלדמן מפריכה אחת הטענות הנפוצות ביותר – שהרשויות "הקלו" על ג’קסון, או שחבריו הצעירים לא קיבלו הזדמנות לדבר. המציאות הייתה הפוכה. החקירה של 1993 הייתה עיקשת ובלתי מתפשרת.

לא מדובר במקרה שבו ילדים היו נתקלים בחוסר אמון אם היו טוענים שג’קסון פגע בהם – אלא להפך: כשאמרו שלא קרה דבר, נתקלו בלחץ עיקש לשנות את תשובתם. האווירה לא הייתה של הגנה על ג'קסון, אלא של נחישות למצוא נגדו משהו – גם אם לא היה שם כלום.

בשנים שלאחר מכן, מאשימים חדשים – וייד רובסון וג’יימס סייפצ'אק – טענו "כי פחדו לדבר" או שלא יאמינו להם, ההקלטות של פלדמן הוכיחו את ההיפך הגמור.

החקירה המתועדת שלו משקפת את הלך הרוח של החוקרים, והיא לא מקרה בודד. אחרים שנחקרו באותה תקופה תיארו חוויות דומות. המערכת לא ניסתה להשתיק האשמות – היא רק חיכתה למי שיספר לה את מה שרצתה לשמוע.

כאשר הסרט "לעזוב את נוורלנד" הצית מחדש את ההאשמות בשנת 2019, פלדמן שוב יצא להגנת חברו בסדרת ציוצים:

"מייקל ג’קסון מעולם לא נגע בי בצורה לא הולמת, מעולם לא קילל בנוכחותי, ומעולם לא הציע שום דבר מיני", כתב. הוא אף סיפר כי ברשותו הקלטות שיחות שממחישות את תמימות הקשר ביניהם.

פלדמן הדגיש כי לג’קסון היו אינספור הזדמנויות לחצות גבולות – והוא מעולם לא עשה זאת.

"רוב הפדופילים הם עבריינים סדרתיים," ציין פלדמן, "אם אכן היה כזה, איך הצליח לשלוט בדחפים האלו איתי ועם אחרים – בזמן שהיה כביכול כל כך מיני עם שני הנערים האלה?" ולבסוף הוסיף: "כשם ששני האנשים האלה ראויים שיקשיבו להם – כך גם אלפי הילדים שהיו סביבו ולא מסכימים איתם."

מייקל ג'קסון על סט הסרט "הגוניס"

זיכרונותיו של פלדמן מחזירים את הסיפור לנקודת ההתחלה – החברות שבשבילו הייתה רגע של שקט בתוך עולם רועש. הבית של מייקל ג'קסון, השיחות, הצחוק והילדות שחזרה אליו – זה מה שנחקק בזכרונו לנצח.

הניגוד לא יכול היה להיות יותר בולט: אותו אדם שהיווה עבורו מקום בטוח – הפך למי שהחוקרים רצו להפיל יותר מכל.