.png)
La Historia de Michael Jackson
27 באוק' 2025 · זמן קריאה 4 דקות
"הקונספירציה": הסיפור האמיתי מאחורי המשפט של מייקל ג'קסון
חלק 7 מתוך 7
החלק השביעי והאחרון של הסקירה על פי הספר “Michael Jackson: Conspiracy” מאת אפרודיטה ג'ונס מתמקד בסיום המשפט – ההמתנה המורטת עצבים להכרעת הדין, והיום שבו מייקל ג׳קסון זוכה מכל אשמה.


מייקל ג'קסון אחרי הזיכוי
פרק 17: סוף המשפט והניצחון הגדול של מייקל ג'קסון
היום שבו מייקל ג׳קסון זוכה מכל אשמה: ההמתנה המורטת עצבים להכרעת הדין – הסוף הדרמטי של משפט המאה
בעוד התביעה וההגנה מסכמות את טיעוניהן, האווירה באולם הייתה מתוחה, אך מחוץ לו היא התפוצצה. התקשורת, שנכחה שם חודשים, כבר לא עסקה בעדויות אלא בשאלה אחת בלבד: כמה זמן ייקח לחבר המושבעים להכריע את גורלו של מייקל ג'קסון?
מאות עיתונאים נאבקו על מקום והמשטרה החמירה את האכיפה והקיפה את האזור ביחידות מיוחדות, כלבי גישוש ושרשראות ברזל.

מייקל ג'קסון בבית המשפט ביום הזיכוי
השופט מלוויל חיזק את הדרמה כאשר חזר באוזני המושבעים על כל סעיף וסעיף, והסביר שוב את המשמעות המשפטית של כל אשמה: חטיפה, כליאה, סחיטה, מעשים מגונים, מתן אלכוהול לקטינים. לכל סעיף הייתה רשימת שנות מאסר קבועה מראש. אם ג'קסון יורשע בכל הסעיפים שהוגשו נגדו, העונש המצטבר היה לפחות 18 שנים בכלא. אם השופט יורה על עונש מקסימלי, המניין היה יכול להגיע ל-56 שנות מאסר, כמעט שווה ערך לגזר דין מוות.

השופט רודני מלוויל, איור מבית המשפט
אבל אז הגיע היום להכרעת הדין: 14 סעיפי אישום – וכולם הסתיימו בזיכוי מוחלט.
באולם פרצו דמעות של הקלה. המעריצים בחוץ פרצו בצהלות, רקדו, חיבקו ונופפו שלטים צבעוניים. הרחובות סביב סנטה מריה התמלאו במוזיקה, חיבוקים ודגלים.

מייקל ג'קסון ועורכי הדין מקשיבים לפסק הדין בתוך האולם, איור משפטי
בינתיים, כלי התקשורת נאלצו להודות בטעות. חודשים של דיווחים חד-צדדיים, שהתמקדו בלכלוך ובסנסציה, התנפצו מול הכרעת חבר המושבעים. חלק מהמושבעים אף אמרו בגלוי שהם ראו במשפחת ארוויזו נוכלים שניסו לסחוט כסף מג’קסון.
העולם ראה שני נרטיבים מתנגשים: מבחוץ – חגיגה צבעונית של חירות וניצחון. מבפנים – מבוכה של פרקליטות ותקשורת שלא הצליחו להפיל את "הנאשׁם המפורסם ביותר בעולם".

מייקל ג'קסון "לא אשם", שער העיתון TIMES לאחר הזיכוי
ואז, בין ערימות הראיות, נמצא פתק קטן בכתב ידו של ג’קסון שהיה מחובר לאחד הספרים, כאילו נועד להיחרט כעדות נצחית למהות האמיתית של מייקל ג'קסון:
"הביטו בנשמות האמיתיות
ראו את האושר בפניהם של הילדים האלה,
זו רוח הילדות,
החיים שמעולם לא היו לי
ושעליהם תמיד אחלום".
⌘ הסוף ⌘

"מייקל, בשם המין האנושי, אנחנו מצטערים"





