.png)
The Michael Jackson Story
25 באוק' 2025 · זמן קריאה 13 דקות
"הקונספירציה": הסיפור האמיתי מאחורי המשפט של מייקל ג'קסון
חלק 3 מתוך 7
חלק שלישי של הסקירה על פי הספר “Michael Jackson: Conspiracy” מאת אפרודיטה ג’ונס – המשפט מגיע לשיאו: העד המרכזי גאווין ארוויזו עולה לדוכן, והעלילה ממשיכה להתערער.
מייקל ג'קסון ב"יום הפיג'מה"
פרק 6: גאווין ארוויזו עולה לדוכן העדים
העד המרכזי של התביעה סוף־סוף עולה לדוכן – אך עדותו של גאווין ארוויזו חושפת סתירות ומאבדת את האמון.
מייקל ג'קסון מגיע לבית המשפט בפיג'מה – והתקשורת שוכחת ממה שקורה באולם
בימים שקדמו לעדותו של גאווין ארוויזו העידו אחיו ואחותו, סטאר ודייבלין. שניהם הודו בפני חבר המושבעים כי שיקרו בעבר, וטענו שנאלצו להחמיא לג'קסון תחת לחץ. בעדותו של סטאר תוארו מעשים מיניים חמורים שכביכול בוצעו על ידי מייקל, אך כאשר גאווין עצמו עלה לדוכן, גרסתו סתרה את זו של אחיו במספר פרטים מרכזיים.
שילוב של שקרים מובהקים עם עדויות סותרות יצר בלבול ניכר בקרב חבר המושבעים.
ג'קסון, שישב באולם והאזין לדבריהם של האחים, נראה חיוור ומותש. ההאשמות שהוטחו בו מפי אותם ילדים שעזר להם לאורך שנים, השקרים שנערמו וההכפשות שגברו – נראה שהשפיעו על מצבו הבריאותי והיה לו יותר ויותר קשה לשאת את המעמד.
בבוקר עדותו של גאווין ארוויזו (מה שזכה בהמשך לכינוי “יום הפיג'מה”) מייקל ג'קסון לא הגיע ישירות לבית המשפט. הוא פנה קודם לכן למרפאה סמוכה, כשהוא סובל מחולשה בריאותית ניכרת.
עורך דינו, תומאס מזארו, פנה לשופט רודני מלוויל בבקשה לדחות את שעת פתיחת הדיון או להתחשב במצבו, אך נדחה על הסף. השופט דרש שג'קסון יתייצב עד השעה 8:30 בבוקר בדיוק – אחרת יוצא נגדו צו מעצר. למרות חולשתו, מייקל הופיע כעבור פחות משעה כשהוא לבוש וסט שחור מעל מכנסי פיג'מה. הוא נראה מותש ומעורפל כשיצא מרכבו.
בעיני רבים בתקשורת, זו נראתה כהתרסה או ניסיון לעורר רחמים, אך בפועל, המושבעים כלל לא ראו את הלבוש של ג'קסון. הם נכנסו לאולם רק לאחר שמייקל כבר ישב בעמדת ההגנה, והיה נראה כרגיל מן המותניים ומעלה. מצדו של ג'קסון, זה לא היה תרגיל יחצ"ני או ניסיון לבזות את בית המשפט.
התמונה של ג'קסון בפיג'מה, הפכה תוך שעות לסנסציה בינלאומית. הפיג'מה של מייקל ג'קסון עיטרה את שערי העיתונים החשובים בעולם והפכה לדיון ציבורי סוער. רשתות הטלוויזיה הקדישו ימים שלמים לפיג'מה – במקום לסקר את הדיון הפלילי שהתנהל בביהמ"ש. זה היה הרגע שבו הדיון סביב אשמתו או חפותו של ג'קסון נבלע כמעט לחלוטין בתוך הלעג התקשורתי. הציבור דיבר על המכנסיים, לא על העדויות.
מבחינת התקשורת, זה היה רגע קלאסי: אירוע חריג, ביזארי, קל לעיכול – כזה שמתאים בדיוק למסגור לפיו מייקל ג'קסון הוא "משונה", לא צפוי, אולי גם לא יציב. גם כשלא הייתה כאן שום פרובוקציה מתוכננת, הדימוי כבר הלך לפניו. ובזמן שהעולם כולו דיבר על בגדים, באולם הדיונים התחיל להתבהר שהבעיה האמיתית היא לא מה מייקל לבש – אלא מה שקרה בעדויות עצמן.
גאווין ארוויזו מגיע לדוכן העדים
לאחר שעדותו של סטאר ארוויזו התפוררה תחת החקירה הנגדית, עיני הציבור נותרו נשואות אל גאווין, הנער שבמרכז התיק. התביעה תלתה את תקוותיה בסיפורו של "הקורבן" המרכזי. אך ברגע שעלה לדוכן העדים, התברר שהקלף האחרון של התביעה אינו חזק כפי שציפו.
גאווין סיפר על ילדות קשה בבית קטן וצפוף, שבו ישנה כל המשפחה במיטה אחת. כשהתגלה שהוא חולה בסרטן, עבר לבית סבו וסבתו, לחדר סטרילי. שם, לדבריו, נאלץ לשמוע ריבים יומיומיים בין הוריו — ריבים שגלשו לא פעם גם לאלימות פיזית.
מבין כל הסלבריטאים שפגש בזכות מאבקו במחלה, בהם כריס טאקר, קובי בראיינט ואחרים, העיד גאווין שמייקל היה האהוב עליו. לדבריו, עוד לפני שנפגשו פנים אל פנים, שוחחו השניים למעלה מ־20 פעמים בטלפון, ומייקל עודד אותו. כבר בביקור הראשון בנוורלנד, הרגיש שהכוכב הפך ל"חבר הכי טוב שלו בעולם". גאווין העיד בקול רך ושקט ולא הסתכל לכיוון של ג'קסון.
אך לאורך שאר הביקורים שלו בנוורלנד, כך העיד, מייקל לא היה במקום או שלא היה זמין. גאווין נראה כועס לגבי מקרה שבו "נתקל" במייקל בנוורלנד לאחר שנאמר לו שהוא לא נוכח במקום. גאווין סיפר שמייקל "שיחק אותה" כאילו זה לא עניין חשוב.
היה ברור שגאווין נפגע מכך שלא הייתה לו הזדמנות לבלות יותר זמן עם ג'קסון, ושהוא הרגיש נבגד מההתנהגות המתחמקת שלו.
בעדותו, גאווין תקף גם את הסרט של מרטין באשיר, במיוחד את הקטע שבו שיבח את ג’קסון ותיאר אותו כדמות אב מסורה. על דוכן העדים הוא התכחש כמעט לכל מה שאמר שם.
לדבריו, מייקל יצר איתו קשר טלפוני והזמין אותו לאחוזה לפגוש את באשיר, אך הוא לא הבין בדיוק מה מטרת המפגש. בעדותו סיפר שכשהגיע לנוורלנד, מייקל סיפר לו על נער נוסף, נפגע כוויות בשם דייוויד, שאביו שפך עליו בנזין. מייקל הסביר לו שבאשיר עושה סרט על ילדים שהוא עזר להם. הוא טען שמייקל הציג את ההשתתפות בסרט כהזדמנות "לשחק" ו"להתנסות באודישן", וביקש ממנו אישית להצטלם.
גאווין ארוויזו ומייקל ג'קסון, "לחיות עם מייקל ג'קסון"
לאחר שעדותו של סטאר ארוויזו התפוררה תחת החקירה הנגדית, עיני הציבור נותרו נשואות אל גאווין, הנער שבמרכז התיק. התביעה תלתה את תקוותיה בסיפורו של "הקורבן" המרכזי. אך ברגע שעלה לדוכן העדים, התברר שהקלף האחרון של התביעה אינו חזק כפי שציפו.
גאווין סיפר על ילדות קשה בבית קטן וצפוף, שבו ישנה כל המשפחה במיטה אחת. כשהתגלה שהוא חולה בסרטן, עבר לבית סבו וסבתו, לחדר סטרילי. שם, לדבריו, נאלץ לשמוע ריבים יומיומיים בין הוריו – ריבים שגלשו לא פעם גם לאלימות פיזית.
מבין כל הסלבריטאים שפגש בזכות מאבקו במחלה, בהם כריס טאקר, קובי בראיינט ואחרים, העיד גאווין שמייקל היה האהוב עליו. לדבריו, עוד לפני שנפגשו פנים אל פנים, שוחחו השניים למעלה מ־20 פעמים בטלפון, ומייקל עודד אותו. כבר בביקור הראשון בנוורלנד, הרגיש שהכוכב הפך ל"חבר הכי טוב שלו בעולם". גאווין העיד בקול רך ושקט ולא הסתכל לכיוון של ג'קסון.
אך לאורך שאר הביקורים שלו בנוורלנד, כך העיד, מייקל לא היה במקום או שלא היה זמין. גאווין נראה כועס לגבי מקרה שבו "נתקל" במייקל בנוורלנד לאחר שנאמר לו שהוא לא נוכח במקום. גאווין סיפר שמייקל "שיחק אותה" כאילו זה לא עניין חשוב.
היה ברור שגאווין נפגע מכך שלא הייתה לו הזדמנות לבלות יותר זמן עם ג'קסון, ושהוא הרגיש נבגד מההתנהגות המתחמקת שלו.
בעדותו, גאווין תקף גם את הסרט של מרטין באשיר, במיוחד את הקטע שבו שיבח את ג’קסון ותיאר אותו כדמות אב מסורה. על דוכן העדים הוא התכחש כמעט לכל מה שאמר שם.
לדבריו, מייקל יצר איתו קשר טלפוני והזמין אותו לאחוזה לפגוש את באשיר, אך הוא לא הבין בדיוק מה מטרת המפגש. בעדותו סיפר שכשהגיע לנוורלנד, מייקל סיפר לו על נער נוסף, נפגע כוויות בשם דייוויד, שאביו שפך עליו בנזין. מייקל הסביר לו שבאשיר עושה סרט על ילדים שהוא עזר להם. הוא טען שמייקל הציג את ההשתתפות בסרט כהזדמנות "לשחק" ו"להתנסות באודישן", וביקש ממנו אישית להצטלם.
על אף שבסרט שידר הערצה והכרת תודה למייקל, בבית המשפט טען גאווין שמייקל כמעט ולא היה נוכח בתקופת הטיפולים שלו, ושרק כריס טאקר וג'ורג' לופז ביקרו אותו בבית החולים. הוא התקשה להודות בהשפעה שהייתה למייקל על החלמתו, ובחר להתכחש למחמאות שנתן בעבר.
גאווין נראה כעוס על מייקל: לדבריו, שעות ספורות לאחר צילום הסרט עם באשיר, מייקל עזב את נוורלנד ונעלם כלא היה. הוא, אחיו ואחותו נשארו ללון ביחידת אירוח באחוזה, אך לא ראו את ג'קסון שוב באותו ביקור ואף לא שמעו ממנו עד לשידור הסרט, חודשים לאחר מכן.
מייקל ישב קפוא בזמן העדות, ולעיתים אף גלגל עיניים באיפוק.
העדות של גאווין ארוויזו במשפט של מייקל ג'קסון, איור מבית המשפט
הסתירות בין העדויות של בני המשפחה
במהלך עדותו, גאווין ניסה לצייר את מייקל ג'קסון כאדם מתעלל – אך שוב ושוב סתר את דברי אחיו סטאר, ולעיתים סתר גם את עצמו. בעוד סטאר תיאר סצנות מיניות מפורטות, גאווין טען שהן התרחשו אחרת או לא זכר אותן כלל. הפערים גרמו לחברי המושבעים לאבד אמון, במיוחד לאור העובדה שמדובר בשני אחים שלכאורה היו עדים לאותם אירועים.
אחת הסתירות הבולטות הייתה סביב ההטרדה לכאורה: סטאר (אחיו של גאווין) העיד שראה את ג'קסון נוגע בגאווין בצורה מינית, אך גאווין לא חזר על הפרטים האלה. במקום זאת, גרסתו הייתה עמומה יותר, והוא לא הצליח להסביר מדוע לא דיוח מיד לאחר מכן על דבר כה חמור.
גאווין העיד שמייקל נכנס מתחת לשמיכה, הכניס את ידו לתוך הפיג'מה של גאווין, והחל ללטף אותו באופן מיני. ארוויזו סיפר למושבעים שהוא לא ממש הביט במייקל בזמן שזה קרה, אבל טען שהוא הרגיש את מייקל זז, למרות שהוא טוען שהוא מעולם לא "ראה אותו עושה את זה".
כשסטאר תיאר את האירוע, הוא טען שצפה בתקיפה מתוך גרם המדרגות שמחובר לחדר השינה של מייקל, ושהוא ראה את מייקל שולח את ידו לתוך "התחתונים" של גאווין. העדויות של האחים לא תאמו כלל – גאווין סיפר שהאירוע התרחש כאשר שניהם היו לבד, מתחת לשמיכה, בעוד שסטאר טען שצפה במתרחש ממרחק של כמה צעדים בלבד מהמיטה, לאחר שהפעיל בטעות אזעקה שהשמיעה צליל פעמון כשהוא נכנס לסוויטה של מייקל.
התובע סנדון שאל: "אתה יודע בערך כמה זמן מר ג'קסון עשה את זה?"
גאווין ארוויזו: בערך חמש דקות, אני מניח.
סנדון: אתה יודע מה זו שפיכה?
ארוויזו: כן.
סנדון: והיתה לך?
ארוויזו: כן.
גאווין העיד שהוא הרגיש מובך, אבל מייקל אמר לו שזה "טבעי". הוא סיפר שהרגיש מוזר בעקבות המקרה, אך נרדם כעבור כמה דקות.
לדבריו, הפעם הבאה בה ג'קסון נגע בו התרחשה כמה לילות לאחר מכן. הם חזרו מהאזור של מכונות הארקייד, ישבו על המיטה וצפו בטלוויזיה, ואז "זה קרה שוב".
סנדון: אז תספר לנו מה קרה?
גאווין: אותו דבר, הוא אמר שהוא רוצה ללמד אותי. שכבנו שם, והוא התחיל לעשות את זה שוב. ואז הוא אחז לי ביד כאילו ניסה לגרום לי לעשות את זה לו. ואני משכתי את היד שלי כי לא רציתי.
סנדון: כמה זמן זה נמשך בפעם השניה?
ארוויזו: אותו זמן.
סנדון: היתה לך שפיכה גם בפעם השניה?
ארוויזו: אני חושב שכן.
בזמן התשאול על ידי התובע המחוזי, גאווין העלה האשמות נוספות על שיחות מיניות: "[מייקל] אמר לי שאם גברים לא מאוננים הם עלולים להגיע למצב שהם אונסים בנות", "הוא סיפר לי שהוא ראה מבעד למרפסת ילד שלא אונן והוא עשה סקס עם כלב", "הוא אמר שאם לא אוננתי הוא ילמד אותי איך".
כשגאווין סיפר למושבעים שלא היו מקרים נוספים שבהם מר ג'קסון נגע בו, לתובע לא היו עוד שאלות.
בימים שבהם עבר גאווין חקירה נגדית על ידי מזארו, גרסתו התערערה.
מזארו הבהיר לגאווין שהוא לא בצד של התביעה, אלא בצד של מייקל ג'קסון, הוא הסביר באופן חד-משמעי שהוא מצפה מגאווין לומר אם יש שאלה שהוא לא מבין.
מזארו: "עכשיו, אמרת למושבעים שרק אחרי הראיון שלך עם שלוש עובדות סוציאליות התרחשו מגעים לא הולמים, נכון?" שאל מזארו.
ארוויזו: אהממ?
מזארו: סיפרת למושבעים שרק אחרי הראיון שלך עם שלוש עובדות סוציאליות בלוס אנג'לס, מר ג'קסון נגע בך בצורה לא הולמת?
ארוויזו: זה היה אחרי.
מזארו: אחרי, נכון?
ארוויזו: נכון.
מזארו: באותו ראיון, אמרת לשלוש העובדות הסוציאליות שמר ג'קסון הוא בחור טוב, נכון?
ארוויזו: כן.
גאווין הודה שאמר לעובדות הסוציאליות שמייקל היה "כמו דמות אב".
ככל שמזארו תחקר את גאווין על הדוכן, תוך זמן קצר התברר בפני המושבעים שמקרי ההטרדה שלכאורה התרחשו, החלו, על פי ארוויזו, רק אחרי שהמשפחה פגשה עורך דין אזרחי, כשבוע לפני שעזבו את נוורלנד סופית.
מזארו בחר שלא להתייחס אל גאווין כאל ילד. הוא לקח סיכון והתעמת עם העד, בסגנון של שאלות קצרות, ענייניות וחדות.
נראה שההימור השתלם: חבר המושבעים נחשף לצד אחר של גאווין – לא מקסים ולא מעורר חמלה. הילד הכריזמטי מסרט ההכחשה ומהסרט של באשיר פשוט נעלם. מול השאלות של מזארו, גאווין הפך במהרה לווכחן וחצוף.
"אז מה שאתה בעצם אומר לחבר המושבעים הוא שלאחר שראיינו אותך שלוש עובדות סוציאליות שבדקו את מייקל ג'קסון, ואחרי כל הבלאגן שקרה בעקבות הסרט של באשיר – איכשהו מר ג'קסון מתחיל לגעת בך בצורה לא נאותה, נכון?"
"לא, זה היה יותר לקראת הסוף," ענה גאווין. "כשעמדנו לעזוב, אחרי ששתינו אלכוהול וכל זה. אולי שבוע לפני שעזבנו את נוורלנד לתמיד."
גאווין גם הודה שבעקבות הסרט של באשיר, מנהל בית הספר שלו שאל אותו ישירות אם קרה משהו מיני עם מייקל – והוא השיב שלא. הדבר התרחש ימים ספורים בלבד לאחר שידור הסרט.
רגע בולט נוסף היה כאשר גאווין הודה שבחקירתו במשטרת סנטה ברברה הוא עצמו אמר שהסבתא שלו – ולא מייקל – היא זו שסיפרה לו שגברים מאוננים "כדי שלא יאנסו נשים".
מזארו הצליח לחשוף סתירות קריטיות, בעיקר בנוגע לשתי נקודות מהותיות: כמות האלכוהול שמייקל לכאורה סיפק לגאווין, והמועדים המדויקים שבהם התרחשו ההטרדות לכאורה.
תומאס מזארו
התקרית במרכז הקניות JC Penny
גאווין נראה עצבני ואימפולסיבי כשתומאס מזארו תשאל אותו ורמז שבני המשפחה נוטים לשקר. מזארו הביא כדוגמה את ההונאה של המשפחה נגד מרכז הקניות JC Penny, בה הילדים מסרו עדות שקר תחת שבועה והונו את הרשת בטענה כי אמם הוכתה ע"י השומרים, שלכאורה גם תלשו לה את השיער והטרידו אותה מינית. מזארו הסביר שהילדים האלו ראו עורכי דין עוד בגיל צעיר ולמדו לתמוך בהאשמות השווא של ההורים שלהם.
התובע הנוסף בתיק, עורך הדין רון זונן, ניסה לסתור את מזארו והציג תמונות שצולמו כביכול ביום האירוע, ובהן נראית ג'נט עם חבורות קשות.
אולם מזארו הציג בפני חבר המושבעים את המסמכים הרשמיים מאותו היום בו היא נעצרה ונלקחה לתחנת המשטרה והצהירה שהיא לא נזקקה לאף עזרה רפואית. בתצלומי המעצר אין חבלות ושיער ראשה מלא ומסודר.
מזארו הוכיח שהתמונות צולמו הרבה אחרי התקרית עם השומרים, במיוחד לצורך תביעה כספית נגד הרשת.
כחלק מהטענות המשפטיות הללו, היא גייסה גם את ילדיה – גאווין וסטאר – כדי שיעידו שראו את אימם נאנסת ונחבטת באלימות בידי מאבטחי החנות. גם כאן, הדפוס חזר על עצמו: טענות מוטלות בספק, תביעות אזרחיות, ושיתוף פעולה של הילדים לטובת נרטיב המפוברק.
גאווין לא ידע איך לצאת מהשאלות על התקרית לאור הממצאים שמזארו הציג בפניו והסתבך בשקרים. גם אחיו, סטאר, נאלץ להודות ששיקר לטובת התביעה הכספית כשטען בזמנו שההורים שלו מעולם לא רבו.
סיום העדות של גאווין ארוויזו
כשסנדון שאל את גאווין אם מייקל היה עבורו דמות אב, הנער השיב בחיוב, אך הוסיף שלדעתו ג'קסון לא ראוי לתואר הזה יותר. הוא אמר שהרגיש שמייקל נטש אותו ואת משפחתו לאחר שהחלים מהסרטן.
"אתמול, כשענית למזארו על שאלותיו, אמרת לו שמר ג'קסון היה כמו אב עבורך, האם זה נכון"? סנדון שאל.
"כן", השיב גאווין.
סנדון: וחשבת שהוא הבחור הכי מגניב בעולם, נכון?
ארוויזו: כן.
סנדון: והערצת אותו?
ארוויזו: למעשה, אני מעריץ רק את אלוהים, אבל הוא היה בחור טוב.
סנדון: מה אתה מרגיש לגבי מייקל כיום אם נתחשב במעשים שהוא עשה לך?
ארוויזו: אני לא ממש אוהב אותו יותר. אני לא חושב שמגיע לו הכבוד כשכיניתי אותו הבחור המגניב ביותר בעולם.
בכך, סנדון סיים את התשאול. הוא היה מרוצה מאיך שהעדות הלכה.
גאווין הודה מאוחר יותר בפני מזארו שהוא ומשפחתו חשו הזנחה מצד מייקל והכחיש שהוא יצא עם ההאשמות כלפיו מכיוון שהרגיש מקופח.
מזארו: התלוננת לשוטרים ש"אחרי שסיימתי עם הסרטן שלי", כבר לא ראית את מייקל שוב, נכון?
ארוויזו: לא, לא עד העניין עם מרטין באשיר.
מזארו: אוקיי. ורצית לראות אותו אחרי שהחלמת, נכון?
ארוויזו: כן.
מזארו: הרגשת שהוא נטש אותך, נכון?
ארוויזו: כן.
מזארו: והרגשת שהוא נטש את המשפחה שלך, נכון?
ארוויזו: כן.
מזארו אז סיכם בשאלה, "המצאת את סיפורי ההתעללות אחרי שהבנת שמייקל ג'קסון נעלם מהחיים שלך?"
אבל גאווין מיד הכחיש את ההאשמה.
היה מטריד לראות שגאווין לא נראה מובך או מוטרד מהעדות שלו. בזמן שישב על דוכן העדים, הוא אפילו הביט לעבר מייקל כמה פעמים – בעוד מייקל לא הגיב לשום דבר שגאווין אמר.
לבסוף, העדות של גאווין הרגישה כנפילה רצינית.
הסיקור התקשורתי של מייקל ג'קסון
פרק 7: עדויות חוקרי המשטרה
עדויות הבלשים, שהגיעו מטעם התביעה, חושפות עוד פערים מפתיעים בגרסאות שהוצגו לבית המשפט.
עדותו של הבלש פול זליס, אחד החוקרים הבכירים בפרשת ארוויזו שנקרא להעיד ע"י התביעה, חשפה נקודות חולשה קריטיות בתיק של התביעה – בראשן, הסתירות בגרסאותיו של גאווין לגבי מועד ההטרדה המינית.
בחקירה הנגדית שניהל פרקליט ההגנה רוברט סנגר, נאלץ זליס להודות שגאווין סיפר למשטרה בשלב הראשון שההטרדה התרחשה לפני צילומי קלטת ההכחשה ב־20 בפברואר 2003. עם זאת, בשלב מאוחר יותר - ככל הנראה לאחר שהתברר שהראיות לא תומכות בתזמון הזה, גאווין שינה את גרסתו, וטען שהאירועים התרחשו רק לאחר מכן.
עניין נוסף שהועלה בעדותו של זליס נגע לטביעות אצבע (של ג'קסון ושל גאווין) שלכאורה נמצאו על מגזין למבוגרים. התביעה ניסתה לטעון כי ג'קסון וגאווין נגעו יחד במגזין, כהוכחה לטענות על הטרדה. אלא שזליס הודה שטביעות האצבע כלל לא נבדקו עד לדיון המקדים במרץ 2004 – זמן רב אחרי פשיטת המשטרה על נוורלנד, אחרי שכבר התקיים שימוע בפני חבר מושבעים, שבו גאווין עצמו העיד ונגע בראיות בידיים חשופות. מכאן עלתה האפשרות הסבירה שטביעות האצבע של גאווין הגיעו למגזין במהלך ההליך המשפטי, ולא כתוצאה ממעורבות מוקדמת עם ג'קסון.
החוקר הראשי בתיק שגם הגיע להעיד, סטיב רובל, טען בעדותו שגאווין "השתנק" ו"נהיה שקט מאוד" כשנשאל על ההטרדות בראיון המשטרתי, אך התיאור שלו כלל לא תאם את מה שהמושבעים יראו בקלטת בהמשך המשפט.
בין היתר, בקלטת של הראיון גאווין טען שהוטרד 4-5 פעמים. הבלש רובל טען בעדותו שגאווין היה "ספציפי לגבי שני מקרים בלבד" וגם אז לא תיאר מה בדיוק קרה.
המשך בעמוד הבא
בפרקים הבאים: מצעד עדי התביעה מתחיל - דיילות, עוזרות בית, מאבטחים פסיכולוגים ועורכי דין מעידים בזה אחר זה, והסדקים בתיק רק הולכים ומתרחבים.
